תוֹכֶן
מערכת העיכול, הנקראת גם מערכת העיכול או מערכת העיכול (SGI) היא אחת מהמערכות העיקריות של גוף האדם והיא אחראית על עיבוד המזון וספיגת חומרי המזון, המאפשרת תפקוד תקין של הגוף. מערכת זו מורכבת מכמה גופים הפועלים יחד במטרה לבצע את הפונקציות העיקריות הבאות:
- לקדם את העיכול של חלבונים, פחמימות ושומנים מהמזון והמשקאות הנצרכים;
- סופגים נוזלים וחומרים מזינים;
- ספק מחסום פיזי ואימונולוגי למיקרואורגניזמים, גופים זרים ואנטיגנים הנצרכים עם מזון.
לפיכך, ה- SGI אחראי על ויסות חילוף החומרים ומערכת החיסון, על מנת לשמור על תפקוד תקין של הגוף.
איברים של מערכת העיכול
מערכת העיכול מורכבת מאיברים המאפשרים הולכה של המזון או המשקה שנבלעו ועל הדרך ספיגה של חומרים מזינים חיוניים לתפקוד תקין של האורגניזם. מערכת זו משתרעת מהפה ועד לפי הטבעת, על איבריה המרכיבים אותה:
- פה: אחראי על קבלת המזון והקטנת גודל החלקיקים כך שניתן יהיה לעכלו ונספג ביתר קלות, בנוסף לערבובו עם הרוק;
- הוושט: אחראי על הובלת מזון ונוזלים מחלל הפה לקיבה;
- בטן: ממלא תפקיד מהותי באחסון ועיכול זמני של אוכל שנאכל;
- המעי הדק: אחראי למרבית עיכול וספיגת המזון ומקבל הפרשות מהלבלב והכבד, המסייעים לתהליך זה;
- המעי הגס: כאן מתרחשת ספיגת מים ואלקטרוליטים. איבר זה אחראי גם על אחסון זמני של מוצרי עיכול סופיים המשמשים אמצעי לסינתזת חיידקים של ויטמינים מסוימים;
- פי הטבעת ופי הטבעת: אחראים על בקרת צואה.
בנוסף לאיברים, מערכת העיכול מורכבת מכמה אנזימים המבטיחים עיכול נכון של המזון, העיקריים שבהם הם:
- עמילאז רוק, או פטיאלין, שנמצא בפה ואחראי על עיכול ראשוני של עמילן;
- פפסין, שהוא האנזים העיקרי בקיבה ואחראי על פירוק החלבונים;
- ליפאז, שנמצא גם בקיבה ומעודד את העיכול הראשוני של השומנים. אנזים זה מופרש גם על ידי הלבלב וממלא את אותה התפקיד;
- טריפסין, שנמצא במעי הדק ומוביל לפירוק חומצות שומן וגליצרול.
חלק ניכר מחומרי המזון אינם יכולים להיספג בצורתם הטבעית בשל גודלם או העובדה שהם אינם מסיסים. לפיכך, מערכת העיכול אחראית על הפיכת החלקיקים הגדולים הללו לחלקיקים קטנים יותר ומסיסים המסוגלים להיספג במהירות, אשר נובעת בעיקר מייצורם של כמה אנזימי עיכול.
איך העיכול קורה
תהליך העיכול מתחיל בבליעת מזון או שתייה ומסתיים בשחרור צואה. עיכול הפחמימות מתחיל בפה, אם כי העיכול הוא מינימלי, ואילו עיכול החלבונים והשומנים מתחיל בקיבה. עיקר העיכול של פחמימות, חלבונים ושומנים מתרחש בחלק הראשוני של המעי הדק.
זמן העיכול של המזון משתנה בהתאם לנפח הכולל ומאפייני המזון הנצרך, ויכול להימשך עד 12 שעות לכל ארוחה, למשל.
1. עיכול בחלל האורופרינגל
בפה השיניים טוחנות ומועכות את האוכל הנאכל לחלקיקים קטנים יותר ועוגת המזון הנוצרת מרטיבה על ידי רוק. בנוסף, יש שחרור של אנזים עיכול, עמילאז רוק או פטיאלין, היוזם את עיכול העמילן המרכיב פחמימות. עיכול העמילן בפה על ידי פעולת העמילאז הוא מינימלי ופעילותו מעוכבת בקיבה בגלל נוכחות חומרים חומציים.
הבולוס עובר דרך הלוע, בשליטה מרצון, והוושט, בשליטה לא רצונית, ומגיע לקיבה, שם הוא מעורבב עם הפרשות קיבה.
2. עיכול בבטן
בבטן ההפרשות המיוצרות עשירות בחומצה הידרוכלורית ובאנזימים ומעורבבות עם מזון. בנוכחות מזון בקיבה, מופרש פפסין, שהוא אחד האנזימים הקיימים בקיבה, בצורתו הלא פעילה (פפסינוגן) ומומר לפפסין על ידי פעולת חומצה הידרוכלורית. אנזים זה ממלא תפקיד מהותי בתהליך עיכול החלבון ומשנה את צורתו וגודלו. בנוסף לייצור פפסין, קיים גם ייצור, במידה פחותה, של ליפאז, שהוא אנזים האחראי על פירוק השומנים הראשוני.
הפרשות קיבה חשובות גם להגברת זמינות המעיים וספיגת ויטמין B12, סידן, ברזל ואבץ.
לאחר עיבוד המזון בקיבה, בולוס משתחרר בכמויות קטנות למעי הדק בהתאם להתכווצויות הקיבה. במקרה של ארוחות נוזליות, התרוקנות הקיבה נמשכת כשעה עד שעתיים, ואילו לארוחות מוצקות היא אורכת כשעתיים עד שלוש שעות ומשתנה בהתאם לנפח הכולל ומאפייני המזון הנאכל.
3. עיכול במעי הדק
המעי הדק הוא האיבר העיקרי לעיכול וספיגת המזון והחומרים המזינים והוא מחולק לשלושה חלקים: תריסריון, ג'חונום ואיילום. בחלק הראשוני של המעי הדק, העיכול והספיגה של מרבית המזון הנאכל מתרחשים עקב גירוי ייצור האנזים על ידי המעי הדק, הלבלב וכיס המרה.
מרה מופרשת על ידי הכבד וכיס המרה ומקלה על העיכול והספיגה של שומנים, כולסטרול וויטמינים מסיסים בשומן. הלבלב אחראי על הפרשת אנזימים המסוגלים לעכל את כל אבות המזון העיקריים. האנזימים המופקים על ידי המעי הדק מפחיתים פחמימות בעלות משקל מולקולרי נמוך יותר ופפטידים בגודל בינוני וגדול, בנוסף לטריגליצרידים המושפלים לחומצות שומן חופשיות ומונוגליקורולים.
רוב תהליך העיכול הושלם בתריסריון ובחלק העליון של הג'חונום, וספיגת מרבית החומרים המזינים כמעט הושלמה עד שהחומר מגיע לאמצע הג'חנון. כניסתם של מזונות מעוכלים חלקית מעוררת שחרור הורמונים שונים וכתוצאה מכך אנזימים ונוזלים המפריעים לתנועתיות ולשובע במערכת העיכול.
לאורך המעי הדק כמעט כל חומרי המזון, הוויטמינים, המינרלים, יסודות קורט והנוזלים נספגים לפני שמגיעים למעי הגס. המעי הגס והחלחולת סופגות את רוב הנוזלים שנותרו מהמעי הדק. המעי הגס סופג אלקטרוליטים וכמות קטנה של חומרים מזינים שנותרו.
שאר הסיבים, העמילנים העמידים, הסוכר וחומצות האמינו מותססים על ידי גבול המברשת של המעי הגס, וכתוצאה מכך חומצות שומן קצרות וגז. חומצות שומן קצרות שרשרת מסייעות בשמירה על תפקוד רירית תקין, משחררות כמות קטנה של אנרגיה מכמה משאריות הפחמימות וחומצות האמינו, ומקלות על ספיגת המלח והמים.
לוקח לתוכן המעי 3 עד 8 שעות להגיע למסתם האיילוצקלי, המשמש להגבלת כמות חומר המעי העוברת מהמעי הדק למעי הגס ומונעת את חזרתו.
מה יכול להפריע לעיכול
ישנם מספר גורמים שיכולים למנוע ביצוע נכון של העיכול, וכתוצאה מכך השלכות על בריאות האדם. חלק מהגורמים שיכולים להשפיע על העיכול הם:
- כמות והרכב המזון הנאכל, זאת מכיוון שתלוי במאפיין המזון תהליך העיכול יכול להיות מהיר או איטי יותר, מה שיכול להשפיע על תחושת השובע, למשל.
- גורמים פסיכולוגיים, כגון מראה, ריח וטעם האוכל. הסיבה לכך היא שתחושות אלו מגבירות את ייצור הרוק וההפרשות בבטן, בנוסף להעדפת הפעילות השרירית של ה- SGI, מה שגורם למזון להתעכל ולקלוט בצורה גרועה. במקרה של רגשות שליליים, כמו פחד ועצב, למשל, מתרחש ההפך: יש ירידה בשחרור הפרשות הקיבה וכן ירידה בתנועות המעיים הפריסטלטיות;
- חיידקי עיכול, שעלולים לסבול מהפרעות בגלל שימוש בתרופות כגון אנטיביוטיקה, גרימת עמידות לחיידקים, או במצבים המובילים לירידה בייצור חומצה הידרוכלורית על ידי הקיבה, מה שעלול לגרום לדלקת קיבה.
- עיבוד מזון, מכיוון שאופן צריכת המזון עלול להפריע למהירות העיכול. מזון מבושל מתעכל בדרך כלל מהר יותר מאלו שאוכלים גולמיים, למשל.
אם אתם מבחינים בתופעות כלשהן הקשורות למערכת העיכול, כמו גזים מוגזמים, צרבת, תחושת בטן נפוחה, עצירות או שלשול, למשל, חשוב לפנות לבדיקות לגסטרואנטרולוג כדי לזהות את הגורם לתופעות. ולהתחיל בטיפול הטוב ביותר.