תוֹכֶן
הצינור הנזוגסטרי הוא צינור דק וגמיש, המונח בבית החולים מהאף לקיבה, ומאפשר שמירה וניהול של תרופות לאנשים שאינם מסוגלים לבלוע או לאכול כרגיל, בגלל ניתוח כלשהו. באזור הפה והגרון, או בגלל מחלות ניווניות.
האכלה דרך הצינור היא תהליך פשוט יחסית, עם זאת, חשוב לנקוט אמצעי זהירות בכדי למנוע את תנועת הצינור ולמנוע אוכל להגיע לריאות, מה שעלול לגרום לדלקת ריאות, למשל.
באופן אידיאלי, על המטפלת בבית החולים להכשיר את טכניקת הזנת הצינור תמיד לפני שהאדם חוזר הביתה. במקרים בהם האדם עם הגשוש הוא אוטונומי, משימת ההזנה יכולה להיעשות על ידי האדם.
6 שלבים להאכיל אדם עם בדיקה
לפני שמתחילים בטכניקת האכלה מהצינור הנזואסטרי, חשוב להושיב את האדם או להרים את הגב עם כרית, כדי למנוע ממזון לחזור לפה או להישאב לריאות. לאחר מכן עקוב אחר שלב אחר שלב:
1. הניחו מטלית מתחת לצינור הנזוגסטרי כדי להגן על המיטה או על האדם מפני שאריות מזון העלולות ליפול מהמזרק.
שלב 1
2. קפלו את קצה הצינור הנזוגסטרי, לחצו בחוזקה כך שלא ייכנס אוויר לצינור, כפי שמוצג בתמונה, והסירו את המכסה והניחו אותו על הבד.
שלב 2
3. הכניסו את קצה המזרק ל 100 מ"ל לפתח החללית, פרשו את הצינור ומשכו את הבוכנה לשאיבת הנוזל שנמצא בתוך הקיבה.
אם ניתן לינוק יותר ממחצית מכמות הנוזל מהארוחה הקודמת (כ- 100 מ"ל) מומלץ להאכיל את האדם אחר כך, כאשר התכולה קטנה מ- 50 מ"ל, למשל. יש להחזיר את התוכן הנשאב תמיד לבטן.
שלב 3
4. קפלו את קצה הצינור הנזוגסטרי לאחור והדקו אותו היטב כך שלא ייכנס אוויר לצינור בעת הוצאת המזרק. החזר את המכסה לפני שפרש את החללית.
שלב 4
5. מלא את המזרק במזון כתוש ומסונן והחזיר אותו לחלונית, כופף את הצינור לפני הסרת המכסה. המזון לא צריך להיות חם מדי או קר מדי, מכיוון שהוא עלול לגרום להלם תרמי או להישרף כשהוא מגיע לקיבה. ניתן לדלל תרופות גם במזון, מה שמאפשר לרסק את הטבליות.
שלב 5 ו -6
6. קפלו שוב את הצינור ולחצו אט אט על הבוכנה של המזרק, תוך כדי ריקון 100 מ"ל בתוך כ -3 דקות, כדי למנוע מהאוכל להיכנס מהר מדי לקיבה. חזור על שלב זה עד שתסיים להאכיל את כל המזון, קיפל ומכסה את החללית בכובע בכל פעם שתסיר את המזרק.
לאחר האכלת האדם
לאחר האכלת האדם חשוב לשטוף את המזרק ולהכניס לפחות 30 מ"ל מים לחלונית בכדי לשטוף את הצינור ולמנוע את סתימתו. עם זאת, אם הבדיקה טרם הושקה, ניתן לשטוף את הגשוש בכ- 70 מ"ל בכדי למנוע התייבשות.
בנוסף לאוכל, חשוב מאוד לזכור להציע 4 עד 6 כוסות מים ביום דרך הצינור, או בכל פעם שהאדם צמא.
חומר הדרוש להזנת צינור
כדי להאכיל כראוי אדם עם שפופרת nasogastric חשוב שיהיה לו את החומר הבא:
- 1 מזרק של 100 מ"ל (מזרק האכלה);
- כוס מים אחת;
- בד אחד (אופציונלי).
יש לשטוף את מזרק ההאכלה לאחר כל שימוש ויש להחליפו לפחות כל שבועיים לקבלת חדש, שנקנה בבית המרקחת.
בנוסף, כדי למנוע את סתימת החללית, ויש צורך לשנות אותה, יש להשתמש רק במזון נוזלי, כמו מרק או ויטמינים, למשל.
טיפול לאחר האכלה דרך הצינור
לאחר האכלת האדם עם שפופרת nasogastric חשוב להשאיר אותו בישיבה או בגב מורם למשך 30 דקות לפחות, כדי לאפשר עיכול קל יותר ולהימנע מסכנת הקאות. עם זאת, אם לא ניתן להשאיר את האדם לאורך זמן, יש לפנותו לצד ימין בכדי לכבד את האנטומיה של הקיבה ולהימנע מחזרת מזון.
בנוסף, חשוב לתת מים דרך הצינור באופן קבוע ולשמור על היגיינת הפה של המטופל מכיוון שגם אם הם לא ניזונים מהפה, החיידקים ממשיכים להתפתח, מה שעלול לגרום לחללים או קיכלי, למשל. ראה טכניקה פשוטה לצחצוח שיניים של אדם מרותק למיטה.
כיצד להכין אוכל לשימוש בבדיקה
האכלה לצינור הנזוגסטרי, המכונה דיאטה אנטרלית, יכולה להיעשות כמעט בכל סוג מזון, אולם חשוב שהאוכל יהיה מבושל היטב, נמעך בבלנדר ואז יתאמץ להסיר פיסות סיבים שעלולות להגיע בסופו של דבר. סותם את החללית. בנוסף, חייבים להכין מיצים בצנטריפוגה.
מכיוון שרבים מהסיבים מוסרים מהאוכל, מקובל שהרופא ממליץ על שימוש בתוספי תזונה כלשהם, אותם ניתן להוסיף ולדלל בהכנה הסופית של המזון.
יש גם ארוחות מוכנות לאכילה, כמו פרזובין, קוביטן, נוטרירינק, נוטרן או דיאסון, למשל, שקונים בבתי מרקחת בצורת אבקה כדי לדלל במים.
תפריט האכלה בצינור לדוגמא
תפריט דוגמה זה מהווה אפשרות להאכלה של יום לאדם שצריך להאכיל אותו באמצעות שפופרת nasogastric.
- ארוחת בוקר - דייסת מאניוק נוזלית.
- קולציה - ויטמין תות.
- ארוחת צהריים - מרק בשר גזר, תפוח אדמה, דלעת והודו. מיץ תפוזים.
- חטיף - שייק אבוקדו.
- ארוחת ערב - מרק כרובית, עוף טחון ופסטה. מיץ אקרולה.
- ארוחת ערב - יוגורט נוזלי.
בנוסף, חשוב לתת למטופל מים דרך הגשוש, בערך 1.5 עד 2 ליטר לאורך היום ולא להשתמש במים רק כדי לשטוף את הגשוש.
מתי להחליף בדיקה או ללכת לבית החולים
מרבית הצינורות הנזוגסטריים הם עמידים מאוד ולכן הם יכולים להישאר במקום כ- 6 שבועות ברציפות או לפי הוראות הרופא.
בנוסף, חשוב להחליף את החללית וללכת לבית החולים בכל פעם שהגשוש עוזב את האתר ובכל פעם שהוא סתום.