תוֹכֶן
פילאטיס קליני הוא עיבוד למספר תרגילים שפותחו על ידי ג'וזף פילאטיס על ידי פיזיותרפיסטים, כך שניתן לבצע אותם לאנשים שמעולם לא התאמנו בפעילות גופנית וגם לשיקום אנשים עם בעיות בעמוד השדרה, לשיפור היציבה ובעיות בריאותיות שונות שיכולות ליהנות מחיזוק שרירים ומפרקים.
שיטת אימון זו מתמקדת בשליטה על הנשימה, מרכז הכובד של הגוף ויציבה טובה, המצוינים להגברת יכולת הריכוז ושיפור התיאום המוטורי וגם הגמישות של כל השרירים והגידים, וצריכים רצוי להדריך על ידי פיזיותרפיסטים עם ידע ספציפי בפילאטיס קליני.
בנוסף להכנסת כושר גופני, ניתן להשתמש בפילאטיס קליני באופן פרטני וגם בשיעורים קבוצתיים של עד 6 אנשים לשיפור הכושר אצל אנשים בכל הגילאים.
ההבדלים העיקריים בין פילאטיס אקדמי לפילאטיס קליני
פילאטיס כושר | פילאטיס קליני |
תרגילים מסוימים זקוקים לביצוע התניה פיזית ולכן חלקם עשויים להיות מנוגדים | ישנם תרגילים ספציפיים להחלמה מפציעות, אך ניתן להתאים את כולם בהתאם לצרכיו של האדם. |
תרגילים עובדים על כל הגוף | התרגילים ממוקדים מאוד בבטן ובעמוד השדרה המותני |
הוא מאופיין בתרגילים להורדת משקל, טונוס וחיזוק הגוף כולו | הוא מאופיין בתרגילים טיפוליים המסייעים בשיקום |
ניתן לבצע תרגילי פילאטיס קליניים על הקרקע בעזרת גומיות, כדור פילאטיס או מחצלת, תוך שימוש במשקל הגוף עצמו או בעזרת 9 מכשירים ספציפיים לשיטה זו המספקים חיזוק שרירים ומגבירים את מודעות הגוף.
ניתן לבצע גם פילאטיס כושר וגם פילאטיס קליני בחדרי כושר, אולפני פילאטיס או מרפאות ויכולים להיות מודרכים על ידי מאמנים מומחים או פיזיותרפיסטים. עם זאת, כאשר יש מחלה או תסמינים כמו כאבי גב או איסיאטיקה, רצוי יותר לבצע פילאטיס קליני בהנחיית פיזיותרפיסט וכאשר המטרה היא לרדת במשקל או לעצב את הגוף, פילאטיס פיטנס עם מְאַמֵן.
עקרונות שיטת הפילאטיס
שיטת הפילאטיס מבוססת על 6 עקרונות:
- ריכוז;
- נְשִׁימָה;
- לִשְׁלוֹט;
- מִרכּוּז;
- דיוק ו
- שטף תנועות.
לפיכך, מי שמתאמן בפעילות גופנית מסוג זה חייב להיות מסוגל לבצע את התרגילים בצורה מושלמת, מבלי להעמיס יתר על המפרקים, להגיע ליכולת שרירים מקסימלית, תיאום תנועות, נשימה נכונה ותשומת לב מרבית מכיוון שתרגול מושלם של השיטה, יש צורך למקד את תשומת הלב בתרגיל ובכל פרטיו.
איך הפילאטיס נושם?
השיעור הראשון של פילאטיס הוא ללמוד לנשום נכון ולמרכז. המשמעות היא שהאדם צריך לבצע את החלק הקשה ביותר בתרגיל, כלומר התכווצות, בזמן הנשיפה, כאשר הוא נושם מהריאות. כאשר הגוף חוזר למקומו הראשוני, יש לשאוף, לאפשר לאוויר להיכנס לריאות. אסור לשהות בדום נשימה, כלומר בלי לנשום בשום זמן במהלך התרגיל.
אתה יכול לתרגל את הנשימה בשכיבה, 10 פעמים ברציפות, תוך הרמת זרוע מהרצפה. אז כדי לך:
- הכניס את האוויר לריאות וכאשר אתה מתחיל לשחרר את האוויר הרם את זרועך מהרצפה
- הורד את היד בזמן שאיפה, מאפשר לאוויר להיכנס.
נשימה זו דורשת ריכוז והיא הכרחית בכל תרגילי הפילאטיס והיא יעילה יותר מכיוון שהיא מאפשרת חמצון טוב יותר של המוח, השריר שעובדים עליו וכל רקמות הגוף, מה שמצריך את האדם למקד את כל תשומת הלב נשימה והתכווצות שרירים, מה שגורם לך לשים לב יותר לפעילות גופנית, עם פחות סיכון לפציעה.
מה מרכז
ה'מרכז 'אותו מציין יוצר השיטה מורכב ממציאת שרירי האגן כלפי מעלה, קרוב יותר לכלוב הצלעות, תוך שמירה על יציבה טובה, נשימה וביצוע התנועה. ודווקא בגלל שזה דורש תיאום כה רב, תרגילי פילאטיס מועילים כל כך לנפש ולגוף.
בתרגיל מסוג זה יש פחות אפשרות לפיצוי שרירים ולכן הסיכון לפציעה בשיעור הוא הרבה פחות.