תוֹכֶן
המונח מונוציטוזיס מתייחס לגידול בכמות המונוציטים המסתובבים בדם, כלומר כאשר מזוהים יותר מ 1000 מונוציטים לכל µL דם. ערכי הייחוס של מונוציטים בדם עשויים להשתנות בהתאם למעבדה, אולם כמות המונוציטים שבין 100 ל 1000 לכל µL דם נחשבת בדרך כלל לנורמלית.
מונוציטים הם תאי דם המיוצרים במוח העצם והם חלק ממערכת החיסון, והם אחראים על הגנת הגוף. לפיכך, כמות המונוציטים בדם עשויה לגדול כתוצאה מתהליך דלקתי ומדבק, וניתן להבחין במונוציטוזיס בעיקר בשחפת, בתהליך החלמה מזיהומים ובאנדוקרדיטיס. למידע נוסף על מונוציטים.
הגורמים העיקריים למונוציטוזיס
מונוציטוזה מזוהה באמצעות ספירת הדם, מה שמצריך איסוף של כמות קטנה של דם הנשלחת למעבדה לניתוח. התוצאה משוחררת בחלק מסוים של תמונת הדם הנקראת לויקוגרמה, שם ניתן למצוא את כל המידע הקשור לתאים האחראים על הגנת האורגניזם.
לרוב, מונוציטוזיס מלווה בשינויים אחרים בספירת הדם ובבדיקות אחרות שאולי הוזמנו על ידי הרופא, בנוסף לעובדה שלחולה יש בדרך כלל תסמינים הקשורים לגורם השינוי. כאשר מונוציטוזיס מתרחש בבידוד וללא תסמינים, מומלץ לחזור על ספירת הדם כדי לבדוק האם מספר המונוציטים הוסדר או שיש צורך בחקירה נוספת.
הגורמים העיקריים למונוציטוזיס הם:
1. שחפת
שחפת היא מחלה זיהומית הנגרמת על ידי שחפת מיקובקטריום, הידוע בכינויו Bacillus de Koch, חיידק שנשאר במערכת הנשימה, גורם למעורבות ריאות ומוביל להופעת סימנים ותסמינים מסוימים, כגון שיעול מתמשך, כאבים בחזה, קשיי נשימה, זיעת לילה וייצור כיח ירקרק או צהבהב.
בנוסף למונוציטוזיס, הרופא יכול לבדוק שינויים אחרים בספירת הדם ובבדיקות הביוכימיות.בנוסף, בחשד לשחפת על פי הסימנים והתסמינים שהציג האדם, ניתן לבקש בדיקה מיקרוביולוגית של כיח או בדיקת שחפת, הנקראת גם בדיקת PPD, שמטרתה לבדוק את נוכחות החיידקים בגוף. הבן מהי בחינת ה- PPD וכיצד היא נעשית.
מה לעשות: בנוכחות סימנים ותסמינים כלשהם לשחפת, חשוב לפנות לרופא כללי, רופא ריאות או מחלה זיהומית, כך שתתבקש בדיקות, יצוין האבחנה ונקבע הטיפול, שנעשה באנטיביוטיקה. חשוב שהטיפול ייעשה בדיוק לפי המלצת הרופא, גם אם התסמינים משתפרים. הסיבה לכך היא שאם הטיפול יופרע, יתכן שהחיידקים יתרבו שוב וירכשו עמידות, מה שמקשה על הטיפול ועלול לגרום לסיבוכים לאדם.
2. אנדוקרדיטיס חיידקי
אנדוקרדיטיס חיידקי הוא מצב בו המבנים הפנימיים של הלב נפגעים על ידי חיידקים, המגיעים לאיבר זה דרך זרם הדם, מה שמוביל להופעת סימנים ותסמינים כמו חום גבוה, כאבים בחזה, קוצר נשימה ושיעול, לדוגמה.
סוג זה של אנדוקרדיטיס שכיח יותר בקרב אנשים המשתמשים בתרופות תוך ורידיות, מכיוון שהחיידקים הנמצאים על העור יכולים לחדור לזרם הדם ישירות עם מריחת התרופה.
בנוסף לשינויים בספירת הדם, הרופא יכול לבדוק גם את השינויים בבדיקות מעבדה אחרות, מיקרוביולוגיות ולב, כגון אולטרסאונד של הלב ואקו-רמה. הכירו בדיקות אחרות המעריכות את הלב.
מה לעשות: במקרים אלו חשוב לשים לב להופעת סימנים המעידים על אנדוקרדיטיס ולפנות לבית החולים מיד עם הופעתם, מכיוון שהחיידקים האחראים למחלה יכולים להתפשט במהירות ולהגיע לאיברים אחרים מלבד הלב, מה שמסבך עוד יותר את התמונה הקלינית של המטופל. סבלני.
3. החלמה מזיהומים
מקובל שבתקופת ההחלמה מזיהומים יש עלייה במספר המונוציטים, מכיוון שהדבר מעיד על כך שהגוף מגיב כנגד החומר המדבק ומגדיל את קו ההגנה, ומאפשר חיסול מהיר ויעיל יותר של המיקרואורגניזם.
בנוסף למספר המונוציטים, ניתן גם לראות עלייה במספר הלימפוציטים והנויטרופילים.
מה לעשות: אם האדם אובחן כחולה זיהום, הגידול במספר המונוציטים מייצג בדרך כלל רק החלמה של המטופל ושל מערכת החיסון. במקרים כאלה, אין צורך בגישה אחרת, והרופא רשאי לבקש ספירת דם נוספת רק לאחר מספר שבועות כדי לבדוק האם מספר המונוציטים התנורמל.
4. דלקת מפרקים שגרונית
דלקת מפרקים שגרונית היא גם מחלה בה מונוציטוזיס יכול להתרחש, מכיוון שמדובר במחלה אוטואימונית, כלומר תאי מערכת החיסון תוקפים תאים אחרים בגוף. לפיכך, יש תמיד ייצור של תאים חיסוניים, כולל מונוציטים.
מחלה זו מאופיינת במעורבות המפרקים, שהם כואבים, נפוחים ונוקשים, ומתקשים להזיזם למשך שעה לפחות לאחר ההשכמה.
מה לעשות: הטיפול בדלקת מפרקים שגרונית נעשה בעיקר באמצעות פיזיותרפיה על מנת לשקם את המפרק הפגוע, למנוע סיבוכים ולהקל על הכאב. בנוסף, ראומטולוגים עשויים להמליץ על שימוש בתרופות ובמזון הולם, אשר יש לעשות בהנחיית תזונאית. הבן כיצד נעשה הטיפול בדלקת מפרקים שגרונית.
5. שינויים המטולוגיים
מונוציטוזיס יכול להיות קיים גם בהפרעות בדם, כמו אנמיה, לימפומות ולוקמיה. מכיוון שמונוציטוזיס יכול להיות קשור למצבים קלים וקשים, חשוב כי הערכת התוצאה תתבצע על ידי הרופא יחד עם ניתוח שאר הפרמטרים של ספירת הדם, בנוסף לקריאת השקופיות.
מה לעשות: מונוציטוזיס הקשור לבעיות דם מוביל בדרך כלל להופעת תסמינים על פי הסיבה. לכן מומלץ ליידע את הרופא הכללי או המטולוג על כל סימן או סימפטום המוצג, מכיוון שהדבר נלקח בחשבון בעת ניתוח ספירת הדם. על פי הערכת הרופא ניתן לבצע את האבחנה ולהתחיל בטיפול המתאים.