תוֹכֶן
בדיקת מי שפיר הינה בדיקה הניתנת לביצוע במהלך ההריון, לרוב מהשליש השני להריון, ומטרתה לזהות שינויים גנטיים אצל התינוק או סיבוכים העלולים לקרות כתוצאה מזיהום האישה במהלך ההריון, כמו במקרה של טוקסופלזמוזיס, למשל.
בבדיקה זו נאספת כמות קטנה של מי שפיר, שהיא נוזל המקיף את התינוק ומגן עליו במהלך ההריון ומכיל תאים וחומרים המשתחררים במהלך ההתפתחות. למרות היותה בדיקה חשובה לזיהוי שינויים גנטיים ומולדים, בדיקת מי שפיר אינה בדיקת חובה בהריון, אך היא מסומנת רק כאשר ההריון נחשב בסיכון או כשחשד לשינויים של התינוק.
מתי לעשות בדיקת מי שפיר
מומלצת בדיקת מי שפיר מהטרימסטר השני להריון, המתאים לתקופה שבין השבועות ה -13 ל -27 להריון ומבוצעת בדרך כלל בין השבוע ה -15 ל -18 להריון, לפני השליש השני קיימים סיכונים גדולים יותר לתינוק ול סיכוי מוגבר להפלה.
בדיקה זו מתבצעת כאשר לאחר הערכה וביצוע הבדיקות המבוקשות בדרך כלל על ידי רופא המיילדות, מזוהים שינויים העשויים להוות סיכון לתינוק. לפיכך, כדי לבדוק אם התפתחות התינוק ממשיכה כצפוי או אם ישנם סימנים לשינויים גנטיים או מולדים, הרופא עשוי לבקש בדיקת מי שפיר. האינדיקציות העיקריות לבחינה הן:
- הריון מעל גיל 35, מכיוון שמגיל זה ואילך, סביר יותר כי הריון ייחשב בסיכון;
- אם או אב עם בעיות גנטיות, כמו תסמונת דאון, או היסטוריה משפחתית של שינויים גנטיים;
- הריון קודם של ילד עם מחלה גנטית כלשהי;
- זיהום במהלך ההריון, בעיקר אדמת, ציטומגלווירוס או טוקסופלזמוזיס, העלולים להעביר לתינוק במהלך ההריון.
בנוסף, ניתן לציין בדיקת מי שפיר בכדי לבדוק את תפקוד ריאות התינוק וכך, לבצע בדיקות אבהות גם במהלך ההריון או לטיפול בנשים שמצטברות מי שפיר רבים במהלך ההריון, ובכך מיועדת לבדיקת מי שפיר. מטרה להסיר עודפי נוזלים.
התוצאות של בדיקת מי שפיר עשויות להימשך עד שבועיים, אולם הזמן שבין הבחינה לשחרור הדו"ח עשוי להשתנות בהתאם למטרת הבחינה.
איך עושים מי שפיר
לפני ביצוע בדיקת מי שפיר, הרופא המיילד מבצע אולטרסאונד לבדיקת מצבו של התינוק ושקית מי השפיר, ומפחית את הסיכון לפגיעה בתינוק. לאחר הזיהוי מניחים משחת הרדמה במקום בו ייאסף מי השפיר.
לאחר מכן הרופא מחדיר את המחט דרך עור הבטן ומסיר כמות קטנה של מי שפיר המכילה את תאי התינוק, נוגדנים, חומרים ומיקרואורגניזמים המסייעים לביצוע הבדיקות הדרושות לקביעת בריאות התינוק.
הבדיקה אורכת מספר דקות בלבד ובמהלך ההליך הרופא מקשיב לליבו של התינוק ומבצע אולטרסאונד להערכת רחם האישה בכדי להבטיח כי אין נזק לתינוק.
סיכונים אפשריים
הסיכונים והסיבוכים של בדיקת מי שפיר הם נדירים, אולם הם יכולים לקרות כאשר הבדיקה מתבצעת בשליש הראשון להריון, עם סיכון גדול יותר להפלה. עם זאת, כאשר בדיקת מי שפיר מתבצעת במרפאות מהימנות ועל ידי אנשי מקצוע מיומנים, הסיכון לבדיקה הוא נמוך מאוד. חלק מהסיכונים והסיבוכים שיכולים להיות קשורים לבדיקת מי שפיר הם:
- התכווצויות;
- דימום בנרתיק;
- זיהום ברחם, אשר יכול להיות מועבר לתינוק;
- טראומת תינוק;
- זירוז לידה מוקדמת;
- רגישות Rh, כלומר כאשר הדם של התינוק נכנס לזרם הדם של האם ובהתאם ל- Rh של האם, יתכנו תגובות וסיבוכים הן עבור האישה והן עבור התינוק.
בשל סיכונים אלה, יש לדון תמיד עם הרופא המיילד בבדיקה. למרות שקיימות בדיקות אחרות להערכת אותו סוג של בעיות, בדרך כלל יש להן סיכון גבוה יותר להפלה מאשר בדיקת מי שפיר. ראה אילו בדיקות מסומנות בהריון.