תוֹכֶן
הרטבת לילה תואמת למצב בו הילד מאבד שתן במהלך רצונו, לפחות פעמיים בשבוע, מבלי שזוהה שום בעיה הקשורה למערכת השתן.
הרטבת המיטה שכיחה בקרב ילדים עד גיל 3, מכיוון שהם אינם יכולים לזהות את הדחף ללכת לשירותים כדי להשתין או שאינם יכולים להחזיק. עם זאת, כאשר הילד עושה פיפי על המיטה לעיתים קרובות מאוד, במיוחד כשהוא מעל גיל 3, חשוב לקחת אותו לרופא הילדים כדי שניתן יהיה לבצע בדיקות שיוכלו לזהות את הסיבה להרטבת המיטה.
הגורמים העיקריים להרדמה
ניתן לסווג את הרטבת הלילה ל:
- הרטבת ראשונית, כאשר הילד תמיד נזקק לחיתולים כדי להימנע מהרטבת המיטה, מכיוון שמעולם לא הצליח להחזיק את הפיפי בלילה;
- הרטבה משנית, כאשר היא נובעת כתוצאה מגורם מעורר כלשהו, שבו הילד חוזר להרטיב במיטה לאחר תקופת שליטה.
ללא קשר לסוג ההרטבה, חשוב שהגורם ייחקר כדי שניתן יהיה להתחיל בטיפול המתאים ביותר. הגורמים העיקריים להרטבת לילה הם:
- פיגור בצמיחה: ילדים שמתחילים ללכת אחרי 18 חודשים, שאינם שולטים בצואה או מתקשים לדבר, נוטים יותר לא לשלוט בשתן לפני גיל 5;
- בעיות נפשיות: ילדים עם מחלות פסיכיאטריות כמו סכיזופרניה או בעיות כמו היפראקטיביות או הפרעת קשב, פחות מסוגלים לשלוט בשתן בלילה;
- לחץ: מצבים כמו פרידה מההורים, קרבות, לידת אח יכולים להקשות על השליטה בשתן במהלך הלילה;
- סוכרת: הקושי בשליטה בשתן יכול להיות קשור להרבה צמא ורעב, ירידה במשקל ושינוי הראייה, שהם חלק מהתסמינים של סוכרת.
ניתן לחשוד בהרדמת לילה כאשר הילד בן 4 ועדיין משתין במיטה או כשהוא עושה פיפי שוב במיטה לאחר שבילה יותר מ- 6 חודשים בשליטה על השתן. עם זאת, על מנת לאבחן אנורזיס, יש להעריך את הילד על ידי רופא ילדים ולבצע כמה בדיקות כמו בדיקת שתן, אולטרסאונד בשלפוחית השתן ובדיקה אורודינמית, אשר נעשית על מנת לחקור את האחסון, ההובלה והריקון של השתן.
6 צעדים שיעזרו לילדכם להימנע מהרטבת המיטה
הטיפול בהרטבת לילה חשוב מאוד ויש להתחיל אותו בהקדם האפשרי, בין גיל 6 ל -8 שנים, כדי להימנע מבעיות כמו בידוד חברתי, סכסוכים עם ההורים, מצבים של בריונות וירידה בערך העצמי, למשל. אז, כמה טכניקות שיכולות לעזור בריפוי אנורזיס כוללות:
1. שמרו על חיזוק חיובי
יש לתגמל את הילד בלילות יבשים, שהם כאלה שבהם הוא מסוגל לא לעשות פיפי במיטה, מקבל למשל חיבוקים, נשיקות או כוכבים.
2. הרכבת בקרת שתן
אימון זה צריך להיעשות פעם בשבוע, כדי לאמן את היכולת לזהות את התחושה של שלפוחית השתן. לשם כך, על הילד לשתות לפחות 3 כוסות מים ולשלוט בדחף להשתין למשך 3 דקות לפחות. אם היא יכולה, בשבוע הבא היא צריכה להחזיק 6 דקות ובשבוע הבא, 9 דקות. המטרה היא שהיא תוכל ללכת בלי להשתין במשך 45 דקות.
3. להתעורר בלילה לעשות פיפי
להעיר את הילד לפחות פעמיים בלילה לפיפי זו אסטרטגיה טובה עבורם ללמוד להחזיק את הפיפי היטב. זה יכול להיות שימושי לעשות פיפי לפני השינה ולהגדיר אזעקה שתתעורר 3 שעות אחרי השינה. עם התעוררות, צריך מיד ללכת להשתין. אם ילדכם ישן יותר מ 6 שעות, כוונו את השעון המעורר לכל 3 שעות.
4. קח תרופות שצוינו על ידי רופא הילדים
רופא הילדים עשוי להמליץ על שימוש בתרופות, כגון דסמופרסין, להפחתת ייצור השתן במהלך הלילה או נטילת תרופות נוגדות דיכאון כגון אימיפרמין, במיוחד במקרה של היפראקטיביות או הפרעת קשב או אנטיכולינרגיות, כגון אוקסי-בוטינין, במידת הצורך.
5. לבש חיישן בפיג'מה
ניתן להפעיל אזעקה על פיג'מה, המשמיעות צליל כאשר הילד עושה פיפי בפיג'מה, מה שגורם לילד להתעורר מכיוון שהחיישן מזהה נוכחות של פיפי בפיג'מה.
6. בצעו טיפול מוטיבציה
פסיכולוג צריך להצביע על טיפול מוטיבציה ואחת הטכניקות היא לבקש מהילד להחליף ולשטוף את הפיג'מה והמצעים בכל פעם שהוא עושה פיפי על המיטה, כדי להגדיל את האחריות שלו.
בדרך כלל הטיפול נמשך בין חודש לשלושה חודשים ומחייב שימוש במספר טכניקות במקביל, כאשר שיתוף הפעולה של ההורים חשוב מאוד לילד ללמוד לא לעשות פיפי במיטה.