תוֹכֶן
סרטן בלוטת התריס הוא סוג של גידול שלעתים קרובות יש לו תרופה כאשר הטיפול בו מתחיל מוקדם מאוד, ולכן חשוב להיות מודעים לתסמינים שעשויים להצביע על התפתחות סרטן, במיוחד:
- גוש או גוש בצוואר, שלרוב צומח במהירות;
- נפיחות בצוואר עקב מים מוגדלים;
- כאבים בקדמת הגרון שיכולים להקרין לאוזניים;
- צרידות או שינויים קוליים אחרים;
- קושי לנשום, כאילו משהו תקוע בגרון;
- שיעול מתמיד שאינו נלווה להצטננות או שפעת;
- קושי בבליעה או תחושת תקוע בגרון.
למרות שסוג זה של סרטן שכיח יותר מגיל 45, בכל פעם שאחד מהתופעות הללו מופיע, הנפוץ ביותר הוא מישוש גוש או גוש בצוואר, מומלץ להתייעץ עם אנדוקרינולוג או כירורג ראש או צוואר בכדי לבצע זאת. בדיקות אבחון, לזהות אם יש בעיה בבלוטת התריס ולהתחיל בטיפול מתאים.
עם זאת, תסמינים אלה יכולים להצביע גם על בעיות פחות חמורות אחרות כגון ריפלוקס במערכת העיכול, דלקות בדרכי הנשימה, בעיות במיתרי הקול, ואפילו ציסטות או בלוטות בבלוטת התריס, שלרוב שפירות ואינן מהוות שום סכנה בריאותית, ויש לחקור אותן, מכיוון שברוב המקרים סרטן בלוטת התריס אינו גורם לתסמינים.
ראה גם את הסימנים העשויים להצביע על שינויים אחרים בבלוטת התריס: תסמיני בלוטת התריס.
, כדי לאשר את קיומם של תאים ממאירים בבלוטה, מה שקובע באמת אם מדובר בסרטן.</p></p><ins class="adsbygoogle"
style="display:block"
data-ad-client="ca-pub-8774756844524635"
data-ad-slot="1915733279"
data-ad-format="auto"
data-full-width-responsive="true"></ins>
<script>
(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});
</script><p>לאנשים שאובחנו כחולי סרטן בלוטת התריס בסיכון נמוך יש בדרך כלל ערכים תקינים בבדיקות דם, ולכן חשוב כל כך לבצע ביופסיה בכל פעם שהרופא מציין וחוזר על עצמו, אם זה מעיד על תוצאה לא חד משמעית, או עד שיוכח שזה של גוש שפיר.</p><p>לפעמים, הוודאות שמדובר בסרטן בלוטת התריס מתרחשת רק לאחר ניתוח להסרת הגוש שנשלח למעבדת הניתוח.</p><a id="menu-2"></a><h2>אילו סוגים של סרטן בלוטת התריס</h2><p>ישנם סוגים שונים של סרטן בלוטת התריס המשתנים בהתאם לסוג התאים המושפעים. עם זאת הנפוצים ביותר כוללים:</p><ul><li>קרצינומה פפילרית: זהו הסוג השכיח ביותר של סרטן בלוטת התריס, המייצג כ- 80% מהמקרים, לרוב הוא מתפתח לאט מאוד, והוא הסוג הקל ביותר לטיפול;</li><li>קרצינומה זקיקית: זהו סוג שכיח פחות של סרטן בלוטת התריס מאשר פפילרי, אך יש לו גם פרוגנוזה טובה, שהוא קל לטיפול;</li><li>קרצינומה מדולרית: היא נדירה, פוגעת רק ב -3% מהמקרים, קשה יותר לטיפול, עם פחות סיכוי לריפוי;</li><li>קרצינומה אנאפלסטית: היא נדירה מאוד, והיא פוגעת בכ -1% מהמקרים, אך היא מאוד אגרסיבית, כמעט תמיד קטלנית.</li></ul><p>לסרטן בלוטת התריס הפפילרי או הזקיקי יש שיעור הישרדות גבוה, אם כי הוא עלול לרדת במחצית כאשר הסרטן מאובחן בשלב מתקדם מאוד, במיוחד אם יש גרורות המפוזרות בגוף. לפיכך, בנוסף לדעת איזה סוג גידול יש לאדם, עליהם לדעת גם את שלבו והאם יש גרורות או לא, מכיוון שהדבר קובע איזה טיפול מתאים ביותר לכל מקרה.</p><p><ins class="adsbygoogle"
style="display:block"
data-ad-client="ca-pub-8774756844524635"
data-ad-slot="1915733279"
data-ad-format="auto"
data-full-width-responsive="true"></ins>
<script>
(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});
</script> <a id="menu-3"></a><h2>כיצד לטפל בסרטן בלוטת התריס</h2><p>הטיפול בסרטן בלוטת התריס תלוי בגודל הגידול ואפשרויות הטיפול העיקריות כוללות ניתוח, יוד תרפיה וטיפול הורמונלי. במקרים הקשים ביותר ניתן לציין כימותרפיה וטיפול בהקרנות, אך כל סוגי הטיפול מסומנים תמיד על ידי האנדוקרינולוג או מנתח הראש והצוואר.</p><ul><li>ניתוח: המכונה כריתת בלוטת התריס, מורכב מהסרת הבלוטה כולה, בנוסף לריקון הצוואר, כדי להסיר את הגרעינים מהצוואר שעלולים להיות מושפעים. גלה כיצד הניתוח מתבצע ב: ניתוח בלוטת התריס.</li><li>החלפת הורמונים: לאחר מכן, יש ליטול תרופות להחלפת ההורמונים המיוצרים על ידי בלוטת התריס, כל החיים, כל יום, על קיבה ריקה. דעו מהן התרופות הללו עשויות להיות;</li><li>כימותרפיה או רדיותרפיה: ניתן לציין במקרה של גידול מתקדם;</li><li>נטילת יוד רדיואקטיבי: כחודש לאחר הסרת בלוטת התריס, יש להתחיל את שלב הטיפול השני, שהוא נטילת יוד רדיואקטיבי, המשמש לחיסול מוחלט של כל תאי בלוטת התריס, וכתוצאה מכך, כל עקבות הגידול. . למד הכל אודות יודותרפיה.</li></ul><p>צפו גם בסרטון הבא ובררו איזו תזונה כדאי לאמץ בכדי לבצע טיפול זה:</p><p> </p><p>כימותרפיה ורדיותרפיה כמעט ולא מומלצות במקרה של סרטן בלוטת התריס מכיוון שגידול מסוג זה אינו מגיב טוב לטיפולים אלה.</p><a id="menu-4"></a><h2>איך המעקב לאחר הטיפול</h2> <p><img src=)
לאחר טיפול להסרת גידול בבלוטת התריס, יש צורך בבדיקות כדי להעריך האם הטיפול חיסל לחלוטין את התאים הממאירים והאם החלפת הורמונים מתאימה לצרכיו של האדם.
הבחינות הנדרשות כוללות:
- סינטיגרפיה או PCI - חיפוש גוף מלא: זוהי בדיקה בה האדם לוקח תרופות ואז נכנס למכשיר שיוצר תמונות של כל הגוף, במטרה למצוא תאים סרטניים או גרורות בכל הגוף. בדיקה זו יכולה להיעשות, בין חודש ל -6 חודשים, לאחר יוד-תרפיה. אם נמצאו תאים או גרורות ממאירות, הרופא עשוי להמליץ על נטילת טבלית יוד רדיואקטיבית חדשה בכדי למנוע כל זכר לסרטן, אך בדרך כלל די במינון יחיד של טיפול ביוד.
- אולטרסאונד צוואר: יכול לציין אם יש שינויים בצוואר ובבלוטות צוואר הרחם;
- בדיקות דם למינון TSH ותרוגלובולין, כל 3, 6 או 12 חודשים, המטרה היא שהערכים שלך הם <0.4mU / L.
בדרך כלל הרופא מבקש רק סינטיגרפיה של גוף מלא 1 או 2 ואז המעקב נעשה רק באולטרסאונד של הצוואר ובדיקות דם. בהתאם לגיל, לסוג ולשלב הגידול ולמצב הבריאותי הכללי שיש לאדם, ניתן לחזור על בדיקות אלו מעת לעת לתקופה של 10 שנים, או יותר, על פי שיקול דעתו הרפואי.
האם סרטן בלוטת התריס יכול לחזור?
אין זה סביר שגידול שהתגלה בשלב מוקדם יוכל להתפשט בגוף, עם גרורות, אך הדרך הטובה ביותר לברר אם ישנם תאים ממאירים בגוף היא לבצע את הבדיקות שהרופא מבקש, במיוחד אולטרסאונד וסינטיגרפיה, ולנקוט בזהירות כאילו לאכול טוב, להתאמן באופן קבוע ולהרגלי חיים טובים.
עם זאת, אם הגידול הוא אגרסיבי או אם הוא מתגלה בשלב מתקדם יותר, קיימת אפשרות שהסרטן עשוי להופיע בחלקים אחרים של הגוף, וגרורות שכיחות יותר בעצמות או בריאה, למשל.