תוֹכֶן
הידראדניטיס משלימה, המכונה גם אקנה הפוך, היא מחלת עור נדירה הגורמת להופעת גושים מכאיבים מתחת לעור, העלולים להישבר ולגרום לריח רע, ומשאירים צלקת בעור כשהם נעלמים.
למרות שבעיה זו יכולה להופיע בכל אזור בגוף, היא שכיחה יותר במקומות עם שיער שמתחכך בהם, כמו בבית השחי, במפשעה, בישבן או מתחת לשדיים, למשל.
למרות שאין להידראדניטיס תרופה, ניתן לשלוט בה באמצעות תרופות ומשחות למניעת הופעת גושים חדשים והופעת סיבוכים נוספים.
תסמינים עיקריים
תסמינים יכולים להופיע בכל גיל, אולם הם שכיחים יותר לאחר גיל 20 וכוללים:
- דלקת בעור בגושים בגדלים שונים או שחורים;
- אדמומיות חזקה באזור הפגוע;
- כאב עז ומתמיד;
- הזעת יתר באזור;
- יצירת תעלות מתחת לאבנים.
בחלק מהמקרים הגושים יכולים להיקרע ולשחרר מוגלה, ולגרום להופעת ריח רע באזור, בנוסף לגרימת כאב רב יותר.
הגושים יכולים לקחת מספר שבועות ואפילו חודשים להיעלם, כשהם גדולים יותר וכואבים יותר אצל אנשים הסובלים מעודף משקל, לחוצים כל הזמן או נמצאים בתקופה של שינויים הורמונליים גדולים, כמו גיל ההתבגרות או ההריון.
כיצד לאשר את האבחנה
לאחר הופעת תסמינים אלו, ללא שיפור בעוד שבועיים, מומלץ להתייעץ עם רופא עור על מנת לאשר את האבחנה רק באמצעות תצפית על האתר הפגוע, על מנת להתחיל את הטיפול המתאים ולהקל על התסמינים.
יתכן ויהיה צורך לבצע ביופסיית עור, לניתוחו ולניתוח המוגלה הנובעת מהנגעים.
כאשר נעשה זאת מוקדם, האבחנה יכולה לסייע בהפחתת הסיכויים להחמרת המצב, כמו גם להופעת סיבוכים כמו צלקות עמוקות העלולות לעכב את תנועת האיבר הפגוע ולגרום להתכווצויות תכופות, למשל.
איך להתייחס
הטיפול בהידראדניטיס סופפורטיבה, למרות שאינו מרפא את המחלה, אך מסייע בהקלה על הסימפטומים ובמניעת הופעתה התכופה, ומפחית גם את הסיכוי לסיבוכים.
חלק מהדרכים הנפוצות ביותר לטיפול בהידראדניטיס כוללות:
- כדורים או משחות אנטיביוטיות, כמו טטרציקלין, קלינדומיצין או אריתרומיצין: מסלקים חיידקים מהעור ומונעים זיהום באתר העלול להחמיר סיבוכים;
- משחות עם ויטמין A, כמו היפוגלוס או היפודרמה: עוזרות לעור להחלים מהר יותר;
- זריקות קורטיקוסטרואידים, כמו פרדניזולון או טריאמיצינולון: מפחיתות דלקת בגושים, מקלות על נפיחות, כאבים ואדמומיות;
- משככי כאבים, כמו אקמול או איבופרופן: עוזרים להקל על אי נוחות וכאב.
בנוסף, רופא העור יכול גם לרשום כמה תרופות המסייעות להפחתת פעולתה של מערכת החיסון, כגון אינפליקסימאב או אדלימומאב, מכיוון שהם נמנעים מהשפעת חלבון הנראה כמחמיר את מקרי ההידראדניטיס.
בנוסף, יש להימנע מכל גורם סיכון שעשוי להיות הגורם להידראדניטיס suppurativa. באזורים שבהם הוא מצמיח שיער, כמו בית השחי והמפשעות, מומלץ להסיר שיער בלייזר, תוך הימנעות משיטות הפוגעות בעור, וכן מדאודורנטים הגורמים לגירוי. מומלץ גם ללבוש בגדים רפויים, לשמור על משקל תקין, להימנע מדיאטות היפרגליקמיות ומשימוש באלכוהול וסיגריות.
במקרים הקשים ביותר, בהם הסימפטומים עזים יותר ויש נפיחות מוגזמת, זיהום או היווצרות של תעלות, הרופא עשוי גם לייעץ לניתוח להסרת הגושים והעור הפגוע. במקרים אלה, יש צורך להשתיל עור, אשר בדרך כלל מוסר מחלקים אחרים של הגוף.