תוֹכֶן
מקרוציטוזיס הוא מונח שיכול להופיע בדוח ספירת הדם המצביע על כך שהתאים האדומים גדולים מהרגיל, וניתן להצביע בבדיקה גם על הדמיה של כדוריות דם אדומות מקרוציטיות. מקרוציטוזיס מוערך באמצעות נפח קורפוסקולרי ממוצע (CMV), המציין את הגודל הממוצע של כדוריות הדם האדומות, עם ערך הייחוס בין 80.0 ל- 100.0 fL, אולם ערך זה עשוי להשתנות בהתאם למעבדה.
לפיכך, מקרוציטוזיס נחשב כאשר ה- VCM הוא מעל 100.0 fL. כדי שהמקרוציטוזיס יהיה רלוונטי מבחינה קלינית, חשוב שה- CMV יוערך יחד עם מדדים אחרים הנמצאים בספירת הדם, כגון מספר כדוריות הדם האדומות, המוגלובין, RDW, אשר מעריך את השונות בגודל כדוריות הדם האדומות, המוגלובין ממוצע של בלוטת הדם (HCM) ו- המוגלובין ממוצע בדם (CHCM).
סיבות עיקריות
הגידול בגודל כדוריות הדם האדומות נפוץ יותר לקרות אצל אנשים מבוגרים, מכיוון שמקובל שיש ירידה בכמות החמצן הזמין, עם הצורך להגביר את צריכת הגז הזה כדי להעביר אותו לאורגניזם, וכתוצאה מכך לעלייה בכדוריות הדם האדומות.
עם זאת, מקרוציטוזיס יכול לקרות בכל גיל והוא קשור בעיקר לשינויים תזונתיים, אולם יתכן שהוא גם תוצאה של מצבים בריאותיים אחרים כמו אלכוהוליזם או שינויים במח העצם.
לפיכך, הגורמים העיקריים למקרוציטוזיס הם:
1. מחסור בוויטמין B12
הירידה בכמות ויטמין B12 בגוף היא אחד הגורמים העיקריים למקרוציטוזיס ויכולה לקרות עקב שינוי בתהליך הספיגה של ויטמין זה במעי או בגלל הירידה בכמות ויטמין B12 הנצרכת לאורך כל היום.
בנוסף למקרוציטוזיס, נפוץ אצל אנשים עם מחסור בוויטמין זה אנמיה, הנקראת גם אנמיה מזיקה, ומסיבה זו מקובל לפתח כמה תסמינים כמו חולשה, עייפות וקוצר נשימה. למד לזהות את הסימפטומים של מחסור בוויטמין B12.
מה לעשות: חשוב שבנוסף לספירת הדם המלאה, המינון של ויטמין B12 ייעשה מכיוון שניתן לאשר את האבחנה ולהתחיל בטיפול המתאים ביותר, שעשוי לכלול שינויים בתזונה או שימוש בתוספים בהתאם להמלצת הרופא או הרופא. תְזוּנַאִי.
2. מחסור בחומצה
מחסור בחומצה פולית, המכונה גם חומצה פולית או ויטמין B9, הוא גם גורם עיקרי למקרוציטוזיס ויכול לקרות עקב ירידה בצריכה של ויטמין זה או עקב מחלות מעי דלקתיות או ביקוש מוגבר לוויטמין זה, כפי שהוא קורה. בהריון, למשל.
בנוסף למקרוציטוזיס, במקרה זה ניתן גם לראות בתמונת הדם נוכחות של שינויים בתאי הדם האדומים, נוכחותם של נויטרופילים עם תת-סגמנטים ושינוי בצורת כדוריות הדם האדומות, המכונות poikilocytosis. להבין מהי poikilocytosis.
מה לעשות: לאחר זיהוי הגורם למחסור בחומצה פולית, מצוין הטיפול המתאים ביותר, וניתן להמליץ על עלייה בצריכת ויטמין זה או שימוש בתוספים. במקרה שמחסור בחומצה פולית קשור לשינויים במעיים, הרופא עשוי להמליץ על טיפול במחלה, שכן ניתן גם לווסת את רמות החומצה הפולית בגוף.
3. אלכוהוליזם
צריכה תכופה של משקאות אלכוהוליים עלולה להוביל לירידה הדרגתית בחומצה פולית, דבר שיכול להעדיף התפתחות של כדוריות דם אדומות גדולות יותר, בנוסף לגרום לשינויים ביוכימיים אחרים.
מה לעשות: מומלץ להפחית את צריכת המשקאות האלכוהוליים, מכיוון שבכך ניתן לקדם את תפקודו התקין של הגוף. עם זאת, בחלק מהמקרים, צריכה כרונית של משקאות אלכוהוליים עלולה לגרום לשינויים בכבד, בעיקר, ובמקרים אלו מומלץ לשנות הרגלי אכילה וחיים ולבצע את הטיפול על פי המלצת הרופא.
4. שינויים במח העצם
מוח העצם אחראי על ייצור כדוריות הדם, ויכול לייצר תאי דם אדומים גדולים יותר עקב שינויים בתפקודם, כתוצאה מסרטן הדם או היותם רק תגובת הגוף לאנמיה, למשל.
מה לעשות: במקרה זה, אם נראים שינויים אחרים בבדיקת הדם, עשוי להיות מומלץ על ידי הרופא לבצע מיאלוגרמה או ביופסיה של מוח העצם בכדי לזהות את הגורם לשינויים וכך להתחיל את הטיפול המתאים ביותר.