תוֹכֶן
מיאלומה נפוצה היא סרטן הפוגע בתאים המיוצרים על ידי מוח העצם, הנקראים פלסמוציטים, שמתחילים לקוי בתפקודם ומתרבים בצורה לא מסודרת בגוף.
מחלה זו שכיחה יותר בקרב קשישים, ובשלבים המוקדמים היא אינה גורמת לתסמינים, עד שכפל תאי הפלזמה הלא מושלמים גדל מאוד וגורם לסימנים ותסמינים כמו אנמיה, שינויים בעצמות, עלייה בסידן בדם, פגיעה בתפקוד הכליות ותפקוד כליות מוגבר. סיכון לזיהומים.
מיאלומה נפוצה עדיין נחשבת למחלה חשוכת מרפא, אולם עם הטיפולים הקיימים כיום ניתן להשיג תקופות התייצבות של המחלה במשך שנים ואף עשורים. אפשרויות הטיפול מסומנות על ידי המטולוג, וכוללות כימותרפיה עם שילוב של תרופות, בנוסף להשתלת מוח עצם.
סימנים ותסמינים עיקריים
בשלב הראשוני המחלה אינה גורמת לתסמינים. בשלב מתקדם יותר, מיאלומה נפוצה יכולה לגרום ל:
- ירידה ביכולת הפיזית;
- עייפות;
- חוּלשָׁה;
- בחילה והקאה;
- אובדן תיאבון;
- הרזיה;
- כאב עצם;
- שברים בעצמות תכופות;
- הפרעות בדם, כמו אנמיה, ירידה בכדוריות הדם הלבנות וטסיות הדם. גלה עוד על סיבוך מח עצם רציני זה.
- שינוי בעצבים היקפיים.
ניתן לראות גם תסמינים הקשורים לעלייה ברמות הסידן, כגון עייפות, בלבול נפשי או הפרעות קצב, כמו גם שינויים בתפקוד הכליות, כגון שינויים בשתן.
איך לאשר
על מנת לאבחן מיאלומה נפוצה, בנוסף להערכה קלינית, יורה המטולוג על בדיקות המסייעות באישור מחלה זו. מיאלוגרמה היא בדיקה חיונית, שכן היא שאיבת מח עצם שתאפשר ניתוח התאים המרכיבים את המח, היכולת לזהות את אשכול הפלסמוציטים, אשר במחלה תופס יותר מ -10% מאתר זה. להבין מהי מיאלוגרמה וכיצד היא נעשית.
בדיקה חיונית נוספת נקראת אלקטרופורזה חלבונית, אותה ניתן לעשות בדגימת דם או שתן, והיא מסוגלת לזהות את הגידול בנוגדן הפגום המיוצר על ידי פלסמוציטים, הנקרא חלבון M. ניתן להשלים את הבדיקות הללו בבדיקות אימונולוגיות, כמו חיסון חלבונים.
כמו כן יש צורך לבצע בדיקות שמלוות ומעריכות את סיבוכי המחלה, כגון ספירת דם מלאה להערכת אנמיה והפרעות בדם, מדידת סידן שעשויה להיות מוגברת, בדיקת קריאטינין לבדיקת תפקוד הכליות ובדיקות הדמיה של העצם, כגון צילומי רנטגן ו- MRI.
כיצד מתפתחת מיאלומה נפוצה
מיאלומה נפוצה היא סרטן שמקורו גנטי, אך הסיבות המדויקות עדיין אינן מובנות במלואן. זה גורם לריבוי הפרעה של תאי פלזמה, שהם תאים חשובים שנוצרים במח העצם עם פונקציה של ייצור נוגדנים להגנת האורגניזם.
אצל אנשים הסובלים ממחלה זו, פלסמוציטים אלו יכולים ליצור אשכולות המצטברים במח העצם, ולגרום לשינויים בתפקודו, וגם בחלקים שונים אחרים של הגוף, כגון עצמות.
בנוסף, פלסמוציטים אינם מייצרים נוגדנים בצורה נכונה, אלא מייצרים במקום חלבון חסר תועלת בשם חלבון M, עם נטייה גדולה יותר לזיהומים וסיכוי לגרום לחסימה של צינורות סינון הכליות.
האם מיאלומה נפוצה יכולה לרפא?
כיום הטיפול במיאלומה נפוצה התפתח במידה ניכרת ביחס לתרופות הקיימות, כך שלמרות שעדיין לא נאמר שלמחלה זו יש תרופה, ניתן לחיות איתה בצורה מיוצבת במשך שנים רבות.
לפיכך, בעבר, לחולה עם מיאלומה נפוצה הייתה הישרדות של שנתיים, 4 או לכל היותר 5 שנים, אולם כיום ועם הטיפול המתאים ניתן לחיות יותר מ -10 או 20 שנים. עם זאת, חשוב לזכור כי אין כלל, וכי כל מקרה ומשתנה בהתאם למספר גורמים, כגון גיל, מצבים בריאותיים וחומרת המחלה.
כיצד מתבצע הטיפול
טיפול תרופתי מיועד רק לחולים עם מיאלומה נפוצה עם תסמינים, ואלו שיש להם בדיקות לא תקינות אך אין להם תלונות פיזיות צריכים להישאר אצל המטולוג, בתדירות שנקבעה על ידו, שיכולה להיות כל 6 חודשים. , לדוגמה.
כמה אפשרויות עיקריות של תרופות כוללות Dexamethasone, Cyclophosphamide, Bortezomib, Thalidomide, Doxorubicin, Cisplatin או Vincristine, למשל, המונחים על ידי המטולוג, בדרך כלל בשילוב, במחזורי כימותרפיה. בנוסף, מספר תרופות נבדקות כדי להקל יותר ויותר על הטיפול בחולים עם מחלה זו.
השתלת מוח עצם היא אפשרות טובה לניהול טוב של המחלה, אולם היא מומלצת רק לחולים שאינם זקנים במיוחד, רצוי מתחת לגיל 70, או שאינם סובלים ממחלות קשות המגבילות את יכולתם הגופנית, כגון מחלת לב או ריאות. גלה מידע נוסף על אופן ביצוע השתלת מוח העצם, כאשר מצוין והסיכונים.