תוֹכֶן
פוליציטמיה תואמת לעלייה בכמות כדוריות הדם האדומות, הנקראות גם כדוריות דם אדומות או אריתרוציטים, בדם, כלומר מעל 5.4 מיליון כדוריות דם אדומות לכל µL דם אצל נשים ומעל 5.9 מיליון כדוריות דם לכל מיקרוגרם דם אצל גברים.
בשל העלייה במספר כדוריות הדם האדומות, הדם הופך לצמיג יותר, מה שגורם לדם להסתובב בקושי רב יותר דרך כלי הדם, מה שעלול לגרום לתסמינים מסוימים, כמו כאבי ראש, סחרחורת ואפילו התקף לב.
ניתן לטפל בפוליציטמיה לא רק כדי להפחית את כמות כדוריות הדם האדומות וצמיגות הדם, אלא גם במטרה להקל על הסימפטומים ולמנוע סיבוכים, כמו שבץ מוחי ותסחיף ריאתי.
תסמיני פוליציטמיה
פוליציטמיה בדרך כלל לא מייצרת תסמינים, במיוחד אם העלייה במספר כדוריות הדם האדומות אינה כה גדולה, כאשר מבחינים בה רק דרך בדיקת הדם. עם זאת, בחלק מהמקרים האדם עלול לחוות כאב ראש מתמיד, טשטוש ראייה, עור אדום, עייפות יתר ועור מגרד, במיוחד לאחר הרחצה, מה שעשוי להצביע על פוליציאתמיה.
חשוב שהאדם יספור את ספירת הדם באופן קבוע, ואם מתעוררים תסמינים הקשורים לפוליציטמיה, פנה מיד לרופא, מכיוון שהעלייה בצמיגות הדם עקב העלייה במספר כדוריות הדם האדומות מעלה את הסיכון לשבץ, אוטם שריר הלב החריף. שריר הלב ותסחיף ריאתי, למשל.
כיצד מתבצעת האבחנה
האבחנה של פוליציטמיה נעשית מתוצאה של ספירת הדם, בה מבחינים לא רק בעלייה במספר כדוריות הדם האדומות, אלא גם בעלייה בערכי ההמטוקריט וההמוגלובין. ראה מהם ערכי הייחוס של ספירת הדם.
על פי ניתוח ספירת הדם ותוצאת בדיקות אחרות שביצע האדם, ניתן לסווג פוליציטמיה ל:
- פוליציטמיה ראשונית, הנקראת גם polycythemia vera, שהיא מחלה גנטית המאופיינת בייצור לא תקין של תאי הדם. להבין יותר על פוליציטמיה ורה;
- פוליציטמיה יחסית, המאופיינת בעלייה במספר כדוריות הדם האדומות עקב ירידה בנפח הפלזמה, כמו במקרה של התייבשות, למשל, לא בהכרח מעידה על כך שהיה ייצור גדול יותר של כדוריות דם אדומות;
- פוליציאתמיה משנית, המתרחשת עקב מחלות שעלולות להוביל לעלייה לא רק במספר כדוריות הדם האדומות, אלא גם בפרמטרים אחרים במעבדה.
חשוב לזהות את הגורם לפוליציטמיה על מנת לבסס את סוג הטיפול הטוב ביותר, תוך הימנעות מהופעת תסמינים או סיבוכים אחרים.
הגורמים העיקריים לפוליציטמיה
במקרה של פוליציאתמיה ראשונית, או פוליציאתמיה ורה, הגורם לעלייה בייצור כדוריות הדם האדומות הוא שינוי גנטי הגורם להסרת רגולציה בתהליך הייצור של כדוריות אדומות, המוביל לעלייה בכדוריות הדם האדומות ולעיתים גם לויקוציטים וטסיות הדם. .
בפוליציטמיה יחסית, הגורם העיקרי הוא התייבשות, שכן במקרים אלה יש אובדן של נוזלי גוף, מה שמוביל לעלייה ניכרת במספר כדוריות הדם האדומות. בדרך כלל במקרה של פוליציטמיה יחסית, רמות אריתרופויטין, שהוא ההורמון האחראי על ויסות תהליך ייצור כדוריות הדם האדומות, הן תקינות.
פוליציטמיה משנית יכולה להיגרם ממספר מצבים שעלולים להוביל לעלייה במספר כדוריות הדם האדומות, כמו מחלות לב וכלי דם, מחלות בדרכי הנשימה, השמנת יתר, עישון, תסמונת קושינג, מחלת כבד, לוקמיה מיאלואידית כרונית בשלב מוקדם, לימפומה, הפרעות בכליות ושחפת. בנוסף, מספר תאי הדם האדומים עשוי לגדול עקב שימוש ממושך בקורטיקוסטרואידים, תוספי ויטמין B12 ותרופות המשמשות לטיפול בסרטן השד, למשל.
איך להתייחס
הטיפול בפוליציטמיה צריך להיות מונחה על ידי המטולוג, במקרה של המבוגר, או על ידי רופא ילדים במקרה של התינוק והילד, ותלוי בסיבה לעלייה במספר כדוריות הדם האדומות.
בדרך כלל הטיפול מכוון להפחית את כמות כדוריות הדם האדומות, להפוך את הדם לנוזלי יותר ובכך להקל על הסימפטומים ולהפחית את הסיכון לסיבוכים. במקרה של פוליציאתמיה ורה, למשל, מומלץ לבצע פלבוטומיה טיפולית, או דימום, שבהם מוסרים עודף כדוריות דם אדומות.
בנוסף, הרופא עשוי להמליץ על שימוש בתרופות, כמו אספירין, בכדי להפוך את הדם לנוזל יותר ולהפחית את הסיכון לקרישיות, או בתרופות אחרות, כגון הידרוקסיוריאה או אינטרפרון אלפא, למשל, להפחתת כמות כדוריות הדם האדומות.