תוֹכֶן
דלקת הערמונית מאופיינת בדלקת בערמונית, שהיא בלוטה קטנה האחראית על ייצור נוזל הזרע, שהוא הנוזל שמכיל זרע, מה שמוביל לעלייה בגודלו, מה שעלול לגרום לתסמינים כמו כאב, צריבה בעת מתן שתן וחום, למשל.
הגורם העיקרי לדלקת הערמונית הוא זיהום על ידי חיידקים, בעיקר אי קולי, Klebsiella spp. ו פרוטאוס sppומסיבה זו הטיפול המומלץ על ידי האורולוג תואם לשימוש באנטיביוטיקה, כדי להילחם בזיהום, בנוסף למשככי כאבים ונוגדי דלקת להקלה על הסימפטומים.
1. קושי להתחיל להשתין לא כן
2. זרם חלש מאוד של שתן לא כן 3. רצון תכוף להשתין, גם בלילה לא כן 4. הרגשת שלפוחית מלאה, גם לאחר מתן שתן לא כן 5. נוכחות של טיפות שתן בתחתונים לא כן 6. אין אונות או קושי לשמור על זקפה לא כן 7. כאב בשפיכה או במתן שתן לא כן 8. נוכחות של דם בזרע לא כן 9. דחף פתאומי להשתין לא כן 10. כאב באשכים או ליד פי הטבעת לא כן סיווג של ערמונית
ניתן לסווג דלקת ערמונית על פי הסיבה שלה לחיידקיים ולא לחיידקיים ולפי זמן הופעת הסימפטומים ומשך הזמן במים או כרוניים. לפיכך, ניתן לסווג דלקת ערמונית לארבעה סוגים עיקריים:
- סוג I - דלקת הערמונית החיידקית החריפה, הנגרמת לרוב מחיידקים אי קולי או שייכות לז'אנר Klebsiella spp. אוֹ פרוטאוס spp., ויש לו הופעה פתאומית והתסמינים הם כלליים יותר, וניתן לטעות בקלות בדלקת הערמונית כזיהום בדרכי השתן;
- סוג II - דלקת הערמונית החיידקית הכרונית, המתרחשת כאשר החיידקים נשארים בדרכי השתן, גורמים לזיהום ודלקת מתקדמת, כך שהתסמינים מתפתחים לאט והטיפול מורכב יותר;
- סוג III A - תסמונת כאב באגן, המכונה גם פרוסטטיטיס דלקתית כרונית, שאין לה סיבה מדבקת ולתופעות הדלקתיות יש התפתחות איטית, ולכן נקראת כרונית;
- סוג III B - דלקת הערמונית הכרונית או דלקת הערמונית הכרונית, בה יש שינויים בערמונית אך אין סימנים דלקתיים ו / או זיהומיים;
- סוג IV - דלקת הערמונית הדלקתית ללא תסמינים, בה אומנם הערמונית מודלקת, אך אין תסמינים אופייניים, אך בבדיקה המיקרוסקופית מזוהים תאים המעידים על דלקת ברקמות.
אף על פי שלדלקת הערמונית הכרונית והאקוטית יש אותם סימפטומים, בדלקת הערמונית הכרונית הסימפטומים מתפתחים לאט ונמשכים יותר משלושה חודשים, בנוסף להיותם קשורים לקושי גדול יותר בטיפול.
כיצד מתבצעת האבחנה
האבחנה של דלקת הערמונית מתבצעת על ידי רופא כללי או אורולוג בהתחשב בתסמינים עליהם מדווח המטופל ואשר קשורים בדרך כלל לקושי במתן שתן. בנוסף, הרופא עשוי להצביע על איסוף נוזלי דם, שתן וערמונית ולהמליץ על ביצוע בדיקות כמו ניתוח זרימה, בדיקת פי הטבעת הדיגיטלית, בדיקת דם PSA או אפילו ביופסיה כדי לאשר את הגורם לערמונית מוגדלת.
צפו בסרטון הבא וראו אילו בדיקות ניתן לבצע כדי להעריך את בריאות הערמונית:
טיפול בערמונית
טיפול בדלקת הערמונית צריך תמיד להיות מסומן על ידי אורולוג אשר, ברוב המקרים, מזהה זיהום, ולכן קובע את השימוש באנטיביוטיקה בכדורים או, במקרים חמורים יותר, בתרופות המיושמות ישירות בווריד, בבית החולים. .
בנוסף, הרופא עשוי גם לרשום משככי כאבים ותרופות נוגדות דלקת להקלה על תסמינים או חוסמי אלפא, כגון טמסולוזין, המסייע להרפיית צוואר השלפוחית וסיבי השריר במקום בו הערמונית מצטרפת לשלפוחית השתן.
בדלקת ערמונית חיידקית כרונית הטיפול האנטיביוטי ארוך יותר ונמשך כ -3 חודשים, אולם כאשר אנטיביוטיקה אינה מטפלת בדלקת, ייתכן שיהיה צורך בניתוח להסרת המורסה בערמונית הגורמת לתסמינים.
למידע נוסף על טיפול בערמונית.