תוֹכֶן
לימפומה שאינה הודג'קין היא סוג של סרטן הפוגע בבלוטות הלימפה, מקדם את עלייתם, ופוגע בעיקר בתאי הגנה מסוג B. הסימפטומים של המחלה מופיעים כאשר מערכת החיסון נפגעת, עם הופעתה של תסמינים כגון זיעת לילה, חום ועור מגרד, למשל, אולם יתכנו תסמינים אחרים תלוי היכן הסרטן מתפתח.
חשוב שסוג זה של לימפומה יזוהה בשלבים הראשונים, שכן ניתן למנוע את התפשטות הגידול ובכך יש סיכוי גדול יותר לריפוי. הטיפול חייב להיות מונחה על ידי האונקולוג, שניתן לעשות זאת באמצעות הקרנות, כימותרפיה או שימוש בתרופות חד-שבטיות.
תסמינים של לימפומה שאינה הודג'קין
ברוב המקרים לימפומה אינה גורמת לכל סוג של תסמין, אלא מזוהה רק בשלבים מתקדמים יותר עקב שינויים במח העצם, המפריעים ישירות לייצור תאי דם בריאים. בנוסף, הסימפטומים של לימפומה שאינה הודג'קין יכולים להשתנות בהתאם למיקום בגוף שהיא מתפתחת. לפיכך, באופן כללי, הסימפטומים העיקריים הקשורים ללימפומה שאינה הודג'קין הם:
בלוטות לימפה מוגברות, הידועות גם בשם לשוניות, בעיקר בצוואר, מאחורי האוזניים, בתי השחי והמפשעה;
- אֲנֶמִיָה;
- עייפות מוגזמת;
- חום;
- חוסר אנרגיה לביצוע פעילויות יומיומיות;
- זיעת לילה;
- בחילה והקאה;
- עור מגרד;
- נפיחות בפנים או בגוף;
- ירידה במשקל ללא סיבה נראית לעין;
- דימום קל;
- הופעת חבורות בגוף;
- נפיחות ואי נוחות בבטן;
- תחושת בטן מלאה לאחר אכילת מעט אוכל.
חשוב לאדם להתייעץ עם הרופא הכללי ברגע שהוא מבחין במראה של עקצוצים, במיוחד אם הוא מלווה בסימפטומים אחרים, שכן יתכן שניתן לבצע בדיקות שיכולות לאשר את האבחנה, וכך להתחיל את הטיפול המתאים ביותר, לקידום איכות החיים.
כיצד מתבצעת האבחנה
האבחנה של לימפומה שאינה הודג'קין חייבת להיעשות בתחילה על ידי הרופא הכללי ולאחר מכן על ידי האונקולוג על ידי הערכת הסימפטומים שהציג האדם והערכת ההיסטוריה של האדם. בנוסף, כדי לאשר את האבחנה, מומלץ לבצע גם בדיקות דם, ביופסיות, בדיקות הדמיה, כמו טומוגרפיה, בדיקת זיהומים המועברים במגע מיני, כגון HIV והפטיטיס B, ומיאלוגרמה.
בדיקות אלו משמשות לאישור קיומה של המחלה ולזיהוי סוג הגידול ושלבו, החיוני לבחירת הטיפול.
טיפול בלימפומה שאינה הודג'קין
הטיפול בלימפומה שאינה הודג'קין צריך להיעשות על פי הנחיית האונקולוג ומשתנה בהתאם לסוג ולשלב הלימפומה, וניתוח ושימוש בתרופות המפחיתות את התפשטות הגידול, מגרים את ייצור תאי דם ושיפור איכות החיים של האדם.
לפיכך, הטיפול בסוג לימפומה מסוג זה נעשה בשילוב של כימותרפיה, רדיותרפיה ואימונותרפיה, ובו מצוין שימוש בתרופות הפועלות במטרה לעצור את ריבוי התאים הסרטניים, לקדם את חיסול הגידול ולהגדיל את הייצור. תאי הגנה של האורגניזם.
מפגשים כימותרפיים נמשכים 4 שעות בממוצע, בהן האדם מקבל תרופות דרך הפה וזריקות, אולם כאשר לימפומה שאינה הודג'קין חמורה יותר, ניתן לקשר אותה גם למפגשי רדיותרפיה באתר הלימפומה על מנת לקדם חיסול גידולים. גם כימותרפיה וגם רדיותרפיה עלולים לגרום לתופעות לוואי כמו בחילות ונשירת שיער.
בנוסף לטיפול שמציין האונקולוג, חשוב שהאדם ישמור על אורח חיים בריא, יתאמן על פעילות גופנית על בסיס קבוע ויהיה תזונה בריאה ומאוזנת, אותה יש להנחות על ידי התזונאי.
פרוגנוזה במקרה של לימפומה שאינה הודג'קין
הפרוגנוזה במקרה של לימפומה שאינה הודג'קין אינדיבידואלית מאוד, שכן היא תלויה במספר גורמים כגון סוג הגידול שיש לאדם, שלבו, מצבו הבריאותי הכללי של הפרט, סוג הטיפול שנעשה ומתי זה התחיל.
שיעור ההישרדות לגידול מסוג זה הוא גבוה אך משתנה בהתאם:
- גיל: ככל שהאדם מבוגר יותר, כך גדלים הסיכויים ללא תרופה;
- נפח גידול: כאשר יותר מ -10 ס"מ, כך סיכויי הריפוי גרועים יותר.
לפיכך, אנשים מעל גיל 60, שיש להם גידולים מעל 10 ס"מ, נוטים פחות לרפא ועלולים למות בעוד כ -5 שנים.