תוֹכֶן
הסירוב לאכול יכול להיות הפרעה הנקראת הפרעת אכילה סלקטיבית המתפתחת בדרך כלל בילדות, כאשר הילד אוכל רק את אותם מזונות, ודוחה את כל האפשרויות האחרות שמחוץ לסטנדרט הקבלה שלו, בעל מעט תיאבון וחוסר עניין במזונות חדשים. לפיכך, מקובל כי ילדים אוהבים לאכול תמיד את אותן ארוחות, לדחות אוכלים חדשים, ומתקשים לאכול במסעדות ובבתים של אנשים אחרים.
לעתים קרובות הפרעה זו נתפסת על ידי ההורים כזעם של ילד מפונק או רעננות לאכילה, אך זו יכולה להיות הפרעה המחייבת את הערכת הילד על ידי רופא ילדים ופסיכולוג לבצע את האבחנה הנכונה שלו, כך עם הטיפול הילד יוכל לקבל תזונה מגוונת ומאוזנת יותר מבחינה תזונתית.
סירוב לאכול שכיח אצל ילדים בגילאי שנתיים עד 6, ולכן ההורים רגילים לסצנות כמו התקפי זעם, לוקחים זמן רב לאכול, מנסים לנהל משא ומתן על האוכל שייצרך, קמים מהשולחן במהלך הארוחה וצובטים לאורך היום. עם זאת, כשהילד מציג כל הזמן התנהגות מסוג זה, הוא תמיד אוכל את אותם המזונות, בנוסף לשלב זה, מסומנת הערכה אצל רופא ופסיכולוג.
סימנים ותסמינים של הפרעת אכילה סלקטיבית
כדי לזהות הפרעה זו עליכם להיות מודעים לתסמינים הבאים:
- הילד תמיד אוכל את אותם מאכלים, אוכל רק 15 מאכלים שונים או פחות;
- הימנע מקבוצות מזון שלם, כגון קבוצת חלב ומוצרי חלב או כל הפירות;
- סגור את הפה היטב כדי להימנע מאכילת אוכל אחר בכל מקרה;
- צרו התקפי זעם בזמן הארוחות, והפכו את הזמן ללחץ עבור כל המשפחה;
- הילד עלול לחוש בחילות והקאות כאשר הוא מתמודד עם הצורך לאכול מאכלים חדשים;
- הילד עשוי להעדיף רק אוכל קר או חם;
- הילד עשוי להעדיף מאכלים טעימים כמו מזון בהיר כמו חלב, לחם, פסטה;
- במקרים מסוימים ניתן להקפיד על העדפה למותגי מזון מסוימים;
- הילד לא יכול לסבול ריח של אוכל מסוים, צורך לעזוב את המטבח או את הסלון, ולחוות צביעה
- חלק מהילדים עשויים להיות מודאגים מאוכל במיוחד אם קל להתלכלך, כמו בשרים עם רטבים, בשל הדרישה של אמהות בילדות אצל הילד לא להתלכלך.
תסמינים אלה יכולים להימשך גם בבגרות כאשר המחלה אינה מאובחנת כראוי, דבר הגורם למתח מתמיד ולריבות במשפחה במהלך הארוחות.
האבחנה של הפרעת אכילה זו נעשית על סמך ההיסטוריה הקלינית של התסמינים שהציג הילד, אשר יש להעבירם לרופא הילדים בכדי להעריך את חומרת דחיית המזון. ניהול יומן אוכל למשך שבוע אחד, בנוסף לתחושות המורגשות בעת אכילת האוכל, הוא דרך טובה להתחיל להבין את הבעיה.
בנוסף, יבדוק הרופא גם בעיות אחרות העלולות להוביל לדחיית מזון, כמו קשיים בלעיסה ובבליעה, אלרגיות למזון ובעיות במערכת העיכול. הילד לא תמיד סובל מעודף משקל או שיש לו בעיות התפתחותיות, אך עלול להתקשות בבית הספר עם ביצועים גרועים בבית הספר, בנוסף לעור יבש ושיער וציפורניים חלשים, בגלל מחסור בחומרים מזינים בגלל מעט מזון מגוון.
מה גורם להפרעת אכילה סלקטיבית
סירוב מוגזם ומתמשך לאכול יכול להיגרם מבעיות פסיכולוגיות, פוביות חברתיות ושינויים בטעם כמו 'הטעם העל'. קושי ללעוס, לבלוע או להרגיש חולה בבטן או כאבים בבטן יכולים גם הם להשפיע על הפרעה זו.
טיפול בהפרעת אכילה סלקטיבית
הטיפול על מנת שהילד יוכל לאכול הכל נעשה בדרך כלל במעקב רפואי ובטיפול פסיכולוגי, שם נעשות אסטרטגיות לשיפור סביבת הארוחה ולעודד את הילד לנסות מאכלים חדשים, באמצעות טיפול התנהגותי קוגניטיבי. כמה אסטרטגיות שיכולות לעזור במגוון האכלת תינוקות הן:
- להפחית את הלחץ והקטטות במהלך הארוחות, לקדם סביבה רגועה ושלווה ולא להשאיר את הילד מקורקע אם הוא לא רוצה לאכול;
- אל תוותרו על הגשת מאכלים חדשים לילד, אלא שימו תמיד צלחת אחת לפחות על הצלחת שהוא אוהב ואוכל באופן טבעי, שאולי נבחר על ידו;
- הציעו את אותו האוכל המשתנה בצורת ההכנה, המצגת והמרקם. לדוגמא: להציע תפוחי אדמה אפויים, תפוחי אדמה פרוסים או פרוסים שטפטפו שמן זית, לא בדיוק כמו פירה;
- הציעו מאכלים חדשים ואכלו מאכלים אלה בפני הילד והראו עד כמה הם טעימים, כי הרגל זה מעדיף את קבלתו של הילד;
- סמכו על הבחירות של הילד והשאירו אותו חופשי לאכול כמה שהוא רוצה במהלך הארוחות;
- הראה מאפיינים דומים בין כמה מאכלים שהילד מקבל לבין חדשים אחרים, כדי לעודד אותו לנסות אותם, למשל: לדלעת צבע זהה לגזר, טעם הכרוב דומה לתרד ...
צפו בסרטון הבא ובדקו טיפים אלו ואחרים שיכולים לעזור לילדכם לאכול טוב יותר:
בנוסף, אם לילד יש בעיות בפיתוח בעיות של לעיסה, דיבור, בליעה או מערכת העיכול, יהיה צורך גם במעקב עם אנשי מקצוע כמו מטפל בדיבור ומרפאה בעיסוק מכיוון שיוטמעו טכניקות ספציפיות שניתן להשתמש בהן לשיפור חווית הילד עם מזונות.
להלן טיפים שיעודדו את מגוון המזון של ילדך:
- כיצד לגרום לילדכם לאכול פירות וירקות
- איך לגרום לילדך לאכול הכל
סימני אזהרה לפנות לרופא בהקדם האפשרי
הפרעת ההאכלה הסלקטיבית עלולה לגרום לבעיות חמורות עבור הילד, במיוחד לצמיחה והתפתחות מאוחרת עקב היעדר חומרים מזינים וקלוריות מספקים. לפיכך, הילד עשוי להיות מעט קטן וקל יותר ממה שהוא אמור להיות, אם כי זה לא תמיד מאפיין שתופס את תשומת ליבם של ההורים. מחסור בויטמינים ומינרלים עלול לגרום גם לחניכיים מדממות, חולשה בעצמות, יובש בעיניים ובעיות עור.
בנוסף, עודף של אותו חומר מזין, המתקבל בצריכה מוגזמת של אותו מזון, יכול להביא גם לבעיות בריאות כמו גירוד, עייפות, חולשה וכאבי מפרקים. לכן, אם קיימים תסמינים אלו, יתכן שיהיה צורך לבצע בדיקת דם כדי לזהות מחסור או עודף של חומר מזין כלשהו, העשוי לדרוש טיפול תרופתי.