תוֹכֶן
הפרעה דו קוטבית היא הפרעה נפשית חמורה בה לאדם יש תקופות של מצב רוח מתחלף, ימים, חודשים או שנים, מאז הדיכאון, כאשר יש עצב עמוק, מאניה, כאשר יש אופוריה קיצונית או היפומניה, אשר זו גרסה רכה יותר של השיגעון.
המכונה גם הפרעה דו קוטבית, הפרעה דו קוטבית ומחלת מאניה-דיכאון, מחלה זו פוגעת בגברים ובנשים באופן שווה, ויכולה להתחיל בגיל ההתבגרות או מגיל 30.
יש לזכור שלא כל מצבי רוח משתנים שיש הפרעה דו קוטבית. לצורך זיהוי המחלה, יש צורך לבצע הערכה על ידי הפסיכיאטר או הפסיכולוג, אשר יגלה כיצד האדם חווה את השלבים וכיצד הם מתערבים בחיי היומיום שלו.
אילו תסמינים
הסימפטומים האופייניים להפרעה דו קוטבית הם שינויים קיצוניים במצב הרוח שיכולים לכלול מספר תסמינים, כגון אלה המפורטים להלן:
תסיסה, אופוריה ועצבנות | מצב רוח רע, עצב, חרדה ופסימיות |
חוסר ריכוז | אשמה, חוסר ערך וחוסר אונים |
אמונה לא מציאותית בכישוריך | אובדן עניין בדברים שאהבתי |
התנהגות שונה מהרגיל | תחושת עייפות |
נטייה לשימוש בסמים | קושי להתרכז |
מדבר מהר מאוד | עצבנות ותסיסה |
חוסר השינה | ישן יותר מדי |
הכחשה שמשהו לא בסדר | שינויים בתיאבון ובמשקל |
תשוקה מינית מוגברת | כאבים כרוניים |
התנהגות אגרסיבית | מחשבות על התאבדות ומוות |
שלבים וסוגים של הפרעה דו קוטבית
השלבים שאדם עם הפרעה דו קוטבית חווים בדרך כלל בין שבועות לחודשים, אך יכולות להיות גם תקופות של הפוגה, בהן יש מצב רוח תקין וללא שינויים. הפרקים הם:
1. דיכאון דו קוטבי
זו התקופה בה לאדם יש תסמיני דיכאון, וסימנים כמו אומללות, עצבנות או פסימיות, הנמשכים שבועיים לפחות. זה בדרך כלל הפרק הארוך ביותר, והוא יכול להימשך שנים, ואנשים רבים בסופו של דבר מטופלים בתחילה בדיכאון במקום בהפרעה דו קוטבית.
למד לזהות את הסימפטומים המעידים על דיכאון.
2. מאניה - הפרעה דו קוטבית סוג 1
זהו מצב רוח מאושר יתר על המידה, עם אופוריה קיצונית, תחושת אנרגיה, תסיסה, מאניה של גדלות ומעט צורך בשינה. יכולות להיות גם עצבנות, תוקפנות או רעיונות הזויים ופרנואידים, כך שניתן גם לבלבל עם סכיזופרניה.
כדי לאפיין פרק של מאניה, לפחות 3 או 4 מהתסמינים חייבים להימשך שבוע אחד לפחות. תסמינים אלו גורמים לאנשים לבעיות רבות, המפריעים במערכות היחסים שלו ובחיי היומיום שלהם, מהווים את הגורם העיקרי לאשפוז אצל אנשים הסובלים ממחלה זו. בדוק פרטים נוספים על מאניה דו קוטבית.
כאשר האדם מחליף בין דיכאון למאניה, המחלה מסווגת כהפרעה דו קוטבית מסוג 1.
3. היפומניה - הפרעה דו קוטבית סוג 2
הם סימפטומים דומים לאלה של מאניה, אך הם קלים יותר ואינם מפריעים כל כך בחיי היומיום של האדם, בדרך כלל יש יותר פטפוט, חברותיות, אימפולסיביות, פחות צורך בשינה, יכולת יוזמה גדולה יותר, אנרגיה לפעילויות וחוסר סבלנות.
על מנת לאתר היפומניה, תסמינים אלה חייבים להימשך לפחות 4 ימים. בדרך כלל היפומניה עוברת במהירות ונמשכת פחות משבוע, כך שלא תמיד מזוהים.
כאשר האדם מתחלף בין דיכאון להיפומניה, ללא מאניה, המחלה מסווגת כהפרעה דו קוטבית מסוג 2.
כיצד מתבצע הטיפול
לא ניתן לרפא הפרעה דו קוטבית, אך ניתן לשלוט בה באמצעות תרופות שנקבעו על ידי הפסיכיאטר ופגישות פסיכותרפיה. אתה יכול גם לבחור לערוך הפעלות פוטותרפיה, טיפול מיוחד המשתמש בכמה אורות צבעוניים כדי לשנות את מצב הרוח של האדם.
הטיפול התרופתי כולל מייצבי מצב רוח, אשר ישלטו על פרקים מאניים, כגון ליתיום או חומצה ולפרוטית, למשל, ותרופות אנטי פסיכוטיות כגון אולנזפין או אריפיפראזול, המשמשות אם נמשכים תסמיני דיכאון ומאניה.
בנוסף, ניתן להשתמש בתרופות נוגדות דיכאון גם בכדי לסייע בשליטה על דיכאון, כמו למשל פלוקסטין, למשל, אותו יש לשלב עם אנטי פסיכוטי למניעת פרקים של מאניה, ובסופו של דבר לשלב חרדה, המסייעת להפחתת חרדה ושיפור השינה. , כגון תרופות בנזודיאזפינים.
טיפול קבוצתי וטיפול משפחתי הם גם אפשרויות טובות לטיפול בהפרעה דו קוטבית. ראה מידע נוסף על טיפול דו קוטבי.