תוֹכֶן
טריפופוביה מאופיינת בהפרעה פסיכולוגית, בה האדם חשש לא הגיוני מתמונות או חפצים שיש להם חורים או דפוסים לא סדירים, כגון חלות דבש, קיבוץ חורים בעור, עץ, צמחים או ספוגים, למשל.
אנשים הסובלים מפחד זה מרגישים רע ותסמינים כמו גירוד, רעד, עקצוץ וגועל באים במגע עם דפוסים אלה. במקרים חמורים יותר, טריפופוביה עלולה להוביל לתחושת חולה, לעלייה בקצב הלב ואף להתקף פאניקה.
הטיפול עשוי לכלול טיפול חשיפה הדרגתי, שימוש בתרופות נוגדות דיכאון ותרופות נוגדות דיכאון או פסיכותרפיה.
כיצד מתבצע הטיפול
ישנן מספר דרכים לטפל בהפרעה פסיכולוגית זו, כאשר הטיפול בחשיפה הוא הדרך היעילה ביותר. טיפול מסוג זה מסייע לאדם לשלוט בפחד, לשנות את תגובתו ביחס לאובייקט הגורם לו, ויש לעשות זאת בזהירות רבה על מנת לא לגרום לטראומה.
טיפול זה צריך להיעשות בעזרת פסיכולוג באמצעות חשיפה לגירוי הגורם לפוביה בהדרגה. באמצעות דיאלוג, המטפל משתמש בטכניקות הרפיה, כך שהאדם מתמודד עם הפחד, עד שהאי נוחות שוככת.
ניתן לשלב טיפול זה עם טכניקות אחרות המסייעות להפחתת חרדה וטיפול בפחד זה:
- קח תרופות כדי לעזור להפחית את תסמיני החרדה והבהלה, כגון חוסמי בטא והרגעה;
- תרגלו טכניקות הרפיה כמו יוגה למשל;
- תרגיל להפחתת חרדה - ראה כמה טיפים לשליטה בחרדה.
טריפופוביה עדיין לא מוכרת במדריך האבחוני והסטטיסטי של איגוד הפסיכיאטרים האמריקני להפרעות נפשיות, אך ישנם מחקרים שמוכיחים כי קיימת פוביה וגורמת לתסמינים שמצבים את חייהם של אנשים.