תוֹכֶן
התקפי כלבת חוזרים, הידועים מדעית כהפרעת נפץ לסירוגין או אפילו האלק, הם פרקים בהם האדם מגיב בצורה מאוד אגרסיבית, שיכולה לקרות מילולית, כמו קללה, או באמצעות התנהגויות פיזיות, כמו מכה או נשיכה.
התקפי כעס אלה נראים לרוב ללא סיבה שיכולה להצדיק את עוצמת ההתפרצות הרגשית, אך הם תוצאה של חוסר יכולת לשלוט בדחפים של עצמך.
עם זאת, ניתן לשלוט בהתקפי כלבת אלו באמצעות פסיכותרפיה ובמקרים מסוימים שימוש בתרופות מרגיעות.
טיפים לשליטה בהתקפי כלבת
בהתאם לגיל, קיימות אסטרטגיות שונות בהן ניתן להשתמש:
1. אצל מבוגרים
אצל מבוגרים, אחת הדרכים היעילות ביותר להימנע מהתפרצות כלבת היא להתמקד בנשימה. לפיכך, אפשר לספור עד 10 ובמהלך שניות אלה לנצל את ההזדמנות לשקף ולנסות לחשוב על הבעיה בדרך אחרת, ולהימנע מללכת מיד לאגרסיביות. אפשרות אחרת היא גם להתרחק מהאדם או הסיטואציה הגורמים ללחץ.
עם זאת, למרות שחשוב לדעת כיצד לשלוט בכעס כרגע, מומלץ גם כי האדם יעבוד על כעס עודף בטווח הארוך, וימנע משברים נוספים. לשם כך, כמה צעדים כוללים:
הימנעו מהצטברות רגשות שליליים: במקום לשמור רגשות מבלי להגיב, חשוב להתמודד עם מצבים שליליים ככל שהם מתעוררים;
תרגול גופני קבוע: חיוני להיות מסוגל לתעל לחץ, עם תרגילים עם פריקה אנרגטית גדולה יותר כמו קיקבוקס או משהו יותר מרגיע כמו פילאטיס;
הימנע ממקורות לחץ: למשל, אם מזהים שיש אדם שהוא חלק מחיי היומיום וזה גורם לגירוי רב, צריך לנסות להתרחק ממנו כדי להפחית את הסיכויים להתפרצות נוספת;
להבין מה גורם להתקפי כעס: ניתן לעשות זאת באמצעות טיפול עם הפסיכולוג, אך גם באמצעות הרהור על רגעים יומיומיים. חלק מהמצבים הנפוצים ביותר כוללים תקוע בתנועה או העלבה.
הקושי בשליטה בדחפים יכול להיות קשור לפחד להיות מוערך על ידי אחרים או לרמת הדרישה להתנהגות של אנשים אחרים.
אם אתה מרגיש שהמזג הנפץ מזיק ליחסים בין אישיים חשוב להיעזר באיש מקצוע, כמו הפסיכולוג.
2. אצל הילד
במקרה של ילדים, חשוב להבין שההתפרצות האגרסיבית נובעת בדרך כלל מחוסר היכולת להתמודד עם תסכול, מכיוון שמדובר בתחושה חדשה. לפיכך, על מנת למזער את ההשפעות המיידיות של התפרצויות אלה, הנקראות גם התקפי זעם, יש לנסות להסיח את דעתו של הילד, למשל על ידי הרחקתו מהסביבה הלחוצה או הצעת משחק חדש.
לפעמים, יכול להיות גם חשוב לתת חיבוק, מכיוון שמעשה זה מאפשר בלימה של הרגשות השליליים שהילד חווה כרגע. עם זאת, יש צורך לעבוד עם הילד למניעת התפרצויות עתידיות, וכמה אסטרטגיות כוללות:
אומר לא: חשוב להתכחש לרצונות של הילד כדי שהוא ילמד שלא תמיד משיגים את מה שאתה רוצה. אם יש התפרצות של תוקפנות הילד לא יכול להשיג את מה שהוא רוצה, אחרת הוא לומד שבכל פעם שהוא רוצה משהו הוא צריך לעשות את זה.
היה דוגמה: הילד סופג את סביבתו. לפיכך, אם היא תבחין שמשפחתה תוקפנית, היא גם תטה. לכן חיוני להיות עקבי וללכת אחרי המודלים שאנו מנסים ללמד.
צרו אקלים של אמון: כך שהילד ירגיש בטוח לשחרר את מה שהוא מרגיש. בזמנים אלו חשוב להסביר כי זה נורמלי להרגיש עצוב או נסער אך אין זה נכון להכות, לנשוך או להתנהגות אגרסיבית אחרת.
בכל פעם שמתעסקים בילדים מומלץ להשתמש בשפה המתאימה לגילם, כמו גם להוריד את עצמם לגובהם, תוך שמירה על הדיבור קצר, פשוט וברור, מכיוון שילדים צעירים אינם יכולים להתרכז לפרקי זמן ארוכים.
כאשר ניתן לקשור תוקפנות לשלב אופייני להתפתחות הילד או כאשר האסטרטגיות הנ"ל עוזרות, לרוב אין צורך לדאוג. עם זאת, אם יתברר כי הילד אינו מסוגל להתמודד עם התסכול, פוגע בעצמו או באחרים, יתכן שיהיה צורך לבקש הערכת פסיכולוג.
כיצד מתבצע הטיפול
כאשר לא ניתן לבטא כעס בצורה בריאה, עלולות להתעורר כמה בעיות ארוכות טווח, כמו דיכאון, חרדה, קשיי שינה או אפילו אימוץ התנהגויות ממכרות, כמו סמים או אלכוהול.
לפיכך, מומלץ להתייעץ עם פסיכולוג, המשתמש בדרך כלל בטיפול התנהגותי קוגניטיבי בכדי להבין את הסיבות העומדות מאחורי התפרצויות הכעס. לפיכך, חשוב להיות מודעים למה שקורה לפני התפרצות, כך שניתן יהיה ליצור אסטרטגיות להתמודד טוב יותר עם הדחפים התוקפניים שלך.
התפרצויות נובעות לעתים קרובות גם מהצטברות מצבים שליליים שלא נפתרו בעבר, אך המתבטאות כתגובות תוקפניות בלתי הולמות למצב נתון כעלבון, שאולי אפילו לא קשור.
עם זאת, לאחר התייעצות עם הפסיכולוג אם הוא סבור כי לאחר הערכה יש צורך לנקוט בשימוש בתרופות כדי לשלוט במצב הרוח הוא יפנה לפסיכיאטר.