תוֹכֶן
בדיקות הריון חשובות לרופא המיילדות לעקוב אחר התפתחותו ובריאותו של התינוק, כמו גם את בריאות האישה, מכיוון שהוא מפריע ישירות להריון. לפיכך, בכל ההתייעצויות, הרופא מעריך את משקל האישה ההרה, לחץ הדם והיקף המותניים, ומצביע על ביצוע בדיקות מסוימות, כמו בדיקות דם, שתן, גינקולוגיה ואולטראסאונד.
בנוסף, במקרים מסוימים, במיוחד כאשר האישה מעל גיל 35, הרופא עשוי להצביע על ביצוע בדיקות אחרות, שכן הריון בגיל זה עשוי להיות בעל סיכונים נלווים יותר. מסיבה זו, המעקב נעשה בתדירות גבוהה יותר וניתן לבצע ביופסיה של הוולוס הכוריוני, מי שפיר וקרדוצנטזה, למשל.
בדרך כלל מבוצעות בדיקות נוספות בשליש הראשון של ההריון, מכיוון שחיוני לעקוב אחר בריאות האישה בשבועות הראשונים להריונה. מהטרימסטר השני להריון מתבקשות פחות בדיקות, מכוונות יותר למעקב אחר התפתחות התינוק.
5. בדיקת שתן ותרבית שתן
בדיקת השתן, המכונה גם EAS, חשובה לזיהוי זיהום השתן, אשר שכיח במהלך ההריון. בנוסף ל- EAS, הרופא מציין גם כי מתבצעת תרבית שתן, במיוחד אם האישה מדווחת על תסמינים של זיהום, מכיוון שבבדיקה זו ניתן לזהות איזה מיקרואורגניזם אחראי לזיהום, וכך ניתן לרופא להצביע על הטיפול הטוב ביותר.
6. אולטרסאונד
ביצוע אולטרסאונד חשוב מאוד במהלך ההריון, מכיוון שהוא מאפשר לרופא ולאישה לעקוב אחר התפתחות התינוק. לפיכך, ניתן לבצע אולטרסאונד לזיהוי נוכחות העובר, זמן ההריון ועזרה בקביעת מועד הלידה, פעימות לבו של התינוק, מיקומו, התפתחותו וצמיחתו.
ההמלצה היא שאולטרסאונד יבוצע בכל שלישיית ההריון, על פי הנחיית רופא המיילדות. בנוסף לאולטראסאונד קונבנציונאלי, ניתן לבצע גם בדיקת אולטרסאונד מורפולוגית המאפשרת לראות את פני התינוק ולזהות מחלות. גלה כיצד נעשית בדיקת אולטרסאונד מורפולוגית.
7. בחינות גינקולוגיות
בנוסף לבדיקות המצוינות בדרך כלל על ידי הרופא, ניתן להמליץ גם על בדיקות גינקולוגיות על מנת להעריך את האזור האינטימי. מומלץ גם לבצע את הבדיקה המונעת, המכונה גם מריחת פאפ, שמטרתה לבדוק את קיומם של שינויים בצוואר הרחם שעשויים להעיד על סרטן, למשל. לפיכך, ביצוע הבחינות הללו חשוב למניעת סיבוכים אצל נשים.
בחינות להריונות בסיכון גבוה
אם הרופא יגלה שמדובר בהריון בסיכון גבוה, הוא עשוי להצביע על ביצוע בדיקות נוספות במטרה להעריך את רמת הסיכון ובכך להצביע על אמצעים שעשויים להפחית את הסיכון להריון וסיבוכים אפשריים עבור האם ובשביל התינוק. הריונות בסיכון גבוה שכיחים יותר בקרב נשים מעל גיל 35, עם סבירות גבוהה יותר להפלה או סיבוכים.
הסיבה לכך היא מכיוון שהביציות יכולות לעבור כמה שינויים המגבירים את הסיכון של התינוק לסבול מתסמונת גנטית כלשהי, כגון תסמונת דאון. עם זאת, לא כל הנשים שנכנסו להריון לאחר גיל 35 סובלות מסיבוכים במהלך ההריון, הלידה או הלידה, הסיכון גדול יותר בקרב נשים שמנות, סוכרת או מעשנות.
חלק מהבדיקות שניתן לרשום על ידי הרופא הן:
- פרופיל ביוכימי עוברי, המשמש לסייע באבחון מחלות גנטיות אצל התינוק;
- ביופסיה של הוולוס הכוריוני ו / או קריוטיפ העוברי, המשמש לאבחון מחלות גנטיות;
- אקו לב עוברי ואלקטרוקרדיוגרמה, אשר מעריכים את תפקוד ליבו של התינוק ומצוינים בדרך כלל כאשר התגלתה חריגה בלב אצל התינוק באמצעות בדיקות קודמות;
- MAPA, המיועד לנשים עם יתר לחץ דם, כדי לבדוק את הסיכון לרעלת הריון;
- בדיקת מי שפיר, המשמשת לאיתור מחלות גנטיות, כמו תסמונת דאון וזיהומים, כגון טוקסופלזמוזיס, אדמת, וירוס ציטומגלו. יש לבצע זאת בין השבוע ה -15 ל -18 להריון;
- Cordocentesis, המכונה גם דגימת דם עוברית, משמש לאיתור כל מחסור כרומוזומלי אצל התינוק או חשד לזיהום אדמת ואחר טוקסופלזמוזיס בהריון;
ביצוע הבדיקות הללו חשוב מכיוון שהוא מסייע לאבחון שינויים חשובים שניתן לטפל בהם כדי שלא ישפיעו על התפתחות העובר. עם זאת, למרות כל הבדיקות, ישנן מחלות ותסמונות שמתגלות רק לאחר לידת התינוק.