תוֹכֶן
כיבים ורידיים הם סוג של פצע המופיע לרוב על הרגליים, במיוחד על הקרסול, עקב אי ספיקה ורידית, מה שמוביל להצטברות של דם וקרע של הוורידים וכתוצאה מכך, הופעת פצעים שכואבים ולא מחלימים, בנוסף ל נפיחות ברגל והתכהות העור. ראה מהם הסימפטומים העיקריים למחזור הדם הגרוע.
הימצאות כיבים ורידיים, אם כי אינם קטלניים, עלולה לגרום לאי נוחות רבה ואף ליצור נכות, ולפגוע באיכות חייו של האדם, בעיקר. סוג זה של כיב שכיח יותר בקרב קשישים או אנשים הסובלים מבעיות מערכתיות העלולות להפריע לזרימת הדם או לתהליך הריפוי.
הטיפול בכיבים ורידיים נעשה על פי ייעוץ רפואי ובדרך כלל נעשה באמצעות גרבי דחיסה, המעוררים מחזור מקומי, ובשימוש במשחות המקלות על הריפוי.
כיצד לזהות כיב ורידי
כיבים ורידיים הם פצע כרוני, שכיח יותר בקרסול, מאופיין בנגע שלא נרפא בקלות וכי בתחילת דרכו קצוות לא סדירים ושטחיים. עם זאת, עם התקדמות הנגע, הכיב עלול להיות עמוק ועם קצוות מוגדרים היטב, ועדיין יכול לצאת נוזל צהבהב.
מאפיינים אחרים של כיבים ורידים כוללים:
- כאב בעוצמה משתנה;
- נְפִיחוּת;
- בַּצֶקֶת;
- מתקלף;
- כהה ועיבוי העור;
- נוכחות של דליות ורידים;
- תחושת כבדות ברגליים;
- עִקצוּץ.
האבחנה נעשית מתוך הערכת מאפייני הכיב, כגון מיקום, גודל, עומק, גבולות, נוכחות נוזלים ונפיחות באזור. בנוסף, הרופא בודק עיבוי, כהה של העור ומאפייני דלקת.
כיצד מתבצע הטיפול
הטיפול בכיבים ורידים צריך להתבצע בהמלצה הרפואית ומטרתו למנוע הופעת כיבים חדשים, להקל על הכאב, למנוע זיהומים, לשפר את זרימת הוורידים ולהקל על ריפוי הכיב הקיים כבר.
אחת מאפשרויות הטיפול בכיבים ורידים היא טיפול דחיסה, המורכב משימוש בגרבי דחיסה שמטרתם לעורר את מחזור הדם המקומי, להפחית את הנפיחות ואת הסיכון להיווצרות פצעים חדשים, מכיוון שהוא מגרה מיקרו-סירקולציה. השימוש בגרבי דחיסה מדורגים חייב להיות מרשם על ידי רופא כלי הדם, והם יכולים להיות מכמה סוגים, לכן חשוב גם לזהות את הגורמים העשויים להיות קשורים לשינוי במחזור הדם, כך שהרופא יכול לבסס טיפול הממוקד בסיבה.
בנוסף, חשוב לנקות את הפצע כדי למנוע התרחשות של זיהומים, מה שעלול להחמיר את הכיב המוביל לנמק ברקמות. ניקוי צריך להיעשות עם תמיסת מלח של 0.9% שאינה מפריעה לתהליך הריפוי, אינה גורמת לתגובות אלרגיות בעור ואינה משנה את חיידק העור הרגיל. לאחר הניקוי, מומלץ להכין חבישה עם הידרוג'ל, אלגינטים, פפאין או קולגן, תלוי בהתוויה הרפואית, שהם חומרים בעלי יכולת להסיר רקמה מתה ולהקל על הריפוי.
חשוב גם להזיז את הרגל, באמצעות הליכות או תרגילי פיזיותרפיה, להפעיל את זרימת הדם המקומית ולהפחית את גודש הדם, תוך הימנעות מהיווצרות כיבים חדשים והישנות. אם מבחינים בנוכחות של זיהום חיידקי בפצע, הרופא עשוי גם להצביע על שימוש באנטיביוטיקה על פי המיקרואורגניזם הקיים בפצע.
מה לעשות עם כיבים קשים לריפוי
בנגעים שקשה לרפא, שלא נרפאו באמצעות טיפולי דחיסה ותחבושות, או כאשר הם כיבים גדולים מאוד, ניתן להצביע על ניתוח בו מניחים השתלת עור באזור הכיב, בו הוא מוסר. פיסת רקמה מחלק אחר של הגוף ומונחת במקום בו הכיב נמצא, מה שמקל על הריפוי.