תוֹכֶן
חירשות, או אובדן שמיעה, הוא אובדן שמיעה חלקי או מוחלט, המקשה על האדם המושפע להבין ולהתקשר. זה יכול לקרות מסיבות מולדות, כאשר האדם נולד עם מחסור, או נרכש לאורך כל החיים, על ידי נטייה גנטית, טראומה או מחלה הפוגעת באיבר זה.
הסיבה תקבע גם את סוג החירשות, המסווג כ:
- חירשות הולכה או העברה: קורה כאשר משהו חוסם את מעבר הצליל לאוזן הפנימית, מכיוון שהוא משפיע על האוזן החיצונית או האמצעית מסיבות שניתן לטפל או לרפא בדרך כלל, כגון קרע בעור התוף, הצטברות שעוות אוזניים, דלקות אוזניים או גידולים, לדוגמה. למידע נוסף על סוג זה של חירשות;
- חירשות חושית או תפיסה: זהו הגורם השכיח ביותר, והוא נוצר עקב מעורבות האוזן הפנימית, והצליל אינו מעובד או מועבר למוח, בגלל גורמים כמו ניוון תאי השמיעה לפי גיל, חשיפה לצליל חזק מאוד, מחלות במחזור הדם או מטבוליות כגון לחץ דם גבוה או סוכרת, גידולים או מחלות גנטיות, למשל.
יש גם חירשות מעורבת, המתרחשת על ידי הצטרפות לשני סוגי החירשות, על ידי פגיעה הן באוזן התיכונה והן באוזן הפנימית.
תסמינים עיקריים
ליקויי שמיעה מאופיינים בירידה חלקית ביכולת תפיסת הצלילים, שבה עדיין במידה מסוימת שמיעה, או מוחלטת, עשויה להימשך. ניתן למדוד אובדן שמיעה זה באמצעות מכשיר הנקרא אודיו מד, המודד את רמות השמיעה בדציבלים.
לפיכך, ניתן לסווג חירשות לפי דרגות:
- אור: כאשר אובדן השמיעה הוא עד 40 דציבלים, זה מונע שמיעה של צליל חלש או מרוחק. האדם עשוי להתקשות בהבנת שיחה ולבקש לחזור על הביטוי בתדירות גבוהה, ונראה שהוא תמיד מוסח, אך בדרך כלל הוא אינו גורם לשינויים חמורים בשפה;
- בינוני: זהו אובדן השמיעה בין 40 ל -70 דציבלים, בו מבינים רק צלילים בעוצמה גבוהה הגורמים לקשיים בתקשורת, כגון עיכוב בשפה, והצורך במיומנויות קריאת שפתיים להבנה טובה יותר;
- חמור: גורם לירידה בשמיעה בין 70 ל- 90 דציבלים, מה שמאפשר הבנה של כמה רעשים וקולות עזים, מה שהופך את התפיסה החזותית ואת קריאת השפתיים לחשובה להבנה;
- עמוק: זוהי הצורה החמורה ביותר, וקורה כאשר אובדן השמיעה עולה על 90 דציבלים, ומונע תקשורת והבנת דיבור.
במקרה של תסמינים המעידים על אובדן שמיעה, עליך לפנות להתייעצות עם רופא אף אוזן גרון, אשר בנוסף לבדיקת האודיו-מטריה יבצע את ההערכה הקלינית על מנת לקבוע אם מדובר בדו-צדדי או חד צדדי, מהם הגורמים האפשריים והטיפול המתאים. גלה ממה מורכבת בחינת האודיו-מטריה.
כיצד מתבצע הטיפול
הטיפול בחירשות תלוי בסיבה שלו, כמו ניקוי או ניקוז האוזן כאשר יש הצטברות של שעווה או הפרשה, או ביצוע ניתוח במקרים של עור התוף המחורר או לתיקון עיוות כלשהו, למשל.
עם זאת, כדי להחלים שמיעה, ניתן לנקוט בשימוש במכשירי שמיעה או בשתלים של מכשירים אלקטרוניים. גלה עוד כאשר יש צורך להשתמש במכשירי שמיעה ובסוגים העיקריים. לאחר ציון מכשיר השמיעה, המטפל בדיבור יהיה איש המקצוע האחראי על הכוונת השימוש, סוג המכשיר, בנוסף להתאמה ומעקב אחר מכשיר השמיעה למשתמש.
בנוסף, חלק מהמטופלים עשויים ליהנות גם מצורות שונות של שיקום הכוללות קריאת שפתיים או שפת סימנים, המשפרים את איכות התקשורת והאינטראקציה החברתית של אנשים אלה.
גורם לאובדן שמיעה
חלק מהגורמים העיקריים לחירשות כוללים גורמים שנרכשו במהלך החיים, בין אם הם פתאומיים או הדרגתיים, כגון:
מקרים של חירשות מולדת מתרחשים כאשר הם מועברים במהלך ההריון, כתוצאה מצריכת אלכוהול וסמים, תת תזונה של האם, מחלות, כגון סוכרת, או אפילו זיהומים המתעוררים במהלך ההריון, כמו חצבת, אדמת או טוקסופלזמוזיס. למידע נוסף כיצד לזהות אובדן שמיעה ב: כיצד ניתן לדעת אם אתה מאבד שמיעה.